ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה כל ענין הטבילה במקוה (והטומאה והטהרה בכלל), היא אחת מהדברים שהם מסתרי ופלאי תמים דעים יתב"ש, אשר לו נתכנו עלילות, ואין כח בשכל האנושי המוגבל להבין איך פעולת הטבילה מטהרת האדם מחלאת עונותיו, וכמ"ש רבינו הרמב"ם זלה"ה בסוף הלכות מקואות פי"א הי"ב, ע"ש. אלא שאי-ידיעת סוד הדבר אינה יכולה להכחיש מציאותו, שהרי יש הרבה דברים שאין אנו מבינים סודם ובכ"ז אנו מכירים במציאותם. לדוגמה, אבן השואבת, והחשמל, שכל חכמי תבל נלאו לחקור סוד פעולתם וסיבת התהוותם, ועד היום טרם עלה הדבר בידם לדעת לפענח התעלומה הזאת, היתכן להעלות על לב, להכחיש מציאותם בגלל אי-ידיעה בזמן שאנו רואים את פעולתם?. כן הדבר בענין הטבילה, שסגולתה לטהר את האדם, שאי-ידיעתנו אינה גורעת מאומה מערכה הרוחני ותועלתה הגדולה.
והגם שיש פוסקים שכתבו, שמ"ש רז"ל חייב אדם לטהר את עצמו ברגל (ר"ה ט"ז ע"ב), אין זה נוהג בזה"ז כי בעוה"ר כולנו טמאי מתים וצריכים הזאה במי חטאת שלישי ושביעי (ראה רבינו הרא"ש זלה"ה פרק בתרא דיומא סי' כ"ד והק"ן שם, ושו"ת שאגת אריה סי' ס"ז, שע"ת או"ח סי' תקכ"ט סק"ב, פ"ת אבהע"ז סי' נ"ה סק"ד), אעפ"כ המוחש לא יוכחש, ואין ספק שהטבילה מטהרת האדם, והשראתה הרוחנית מורגשת כפי הכנת האדם וכשרון מעשיו כאמור. וכן הודיעונו רופאי הנפש האמיתיים חכמינו ז"ל באומרם שכל בעל תשובה צריך טבילה (ראה או"ז ז"ל סי' קי"ב), להורות שטמא את נפשו בתועבותיו, וכששב בתשובה, צריך לטבול בכדי להטהר, ומי הוא זה אשר יאמר זכיתי לבבי ואין בי עון? וכמ"ש שהע"ה כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז' כ'). ואמנם לא פסקה הטבילה מעם ישראל בכל הדורות והזמנים, וגם בתקופתנו זאת יש הרבה אנשים יראים וחרדים המקפידים לטבול בערבי שבתות וחגים, ויש גם שטובלים כל יום לפני התפילה, אשריהם ואשרי חלקם.
ורק עליהם להזהר שלא להביא את בניהם אתם למקוה, בחושבם שמחנכים אותם למצוות, כי בזמננו זה שהכל מתרחצים במקוה ערומים, יש איסור מדינא דגמרא שלא יתרחץ האב עם הבן יחד, וכן עם חמיו, ואחיו, ובעל אחותו, ובעל אמו, ותלמיד עם רבו, וכן עם מרא דאתרא שכולם נחשבים כתלמידיו (ראה פסחים נ"א ע"א, הפ"ת באבהע"ז סי' כ"ג סק"ה, והבאה"ט סק"ו). ויש להזהר בזה מאד, שלא תהיה הטבילה מצוה הבאה בעבירה, ויצא שכרו בהפסדו ח"ו.
ולהפיק התועלת הרצויה מן הטבילה, יש להתנהג בהצנע לכת כסדר דלהלן. בהיותו עומד בתוך המקוה לפני שיטבול, יאמר במחשבתו הדברים הבאים:
רבון כל העולמים, הריני מתחרט חרטה גמורה מלב ונפש, על כל מה שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך בין במחשבה בין בדיבור בין במעשה, מיום שנבראתי עד היום הזה, והריני שב בתשובה והנני טובל לשם תשובה, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות יו"ד של שמך הקדוש. ויטבול פעם ראשונה. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, יהר"מ שתקבל ברצון תשובתי זאת, כריח ניחוח וכקרבן הקרב על גבי המזבח, ומעתה ומעכשיו הריני כגר שנתגייר וכקטן שנולד, נקי מכל חטא עון ופשע, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות ה"א ראשונה של שמך הקדוש. ויטבול פעם שניה. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, עשה עם עבדך כחסדך, ומשוך עלי חוט של חסד, והאציל עלי מרוח קדשך והשפיע עלי מזיו כבודך, וטהרני וקדשני בקדושה של מעלה, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות וא"ו של שמך הקדוש. ויטבול פעם שלישית. ואח"כ יאמר במחשבתו:
רבון כל העולמים, הריני מוכן לקבל שפע והארה, קדושה וטהרה, משמי מעונך, וברוב רחמיך תתקן כל מה שפגמתי באות ה"א אחרונה של שמך הקדוש. ויטבול פעם רביעית. ותכף יעלה מן המקוה, ויאמר טהור טהור טהור ג"פ.
וכך הם דברי רבותינו הקדושים ז"ל עה"פ מקוה ישראל ה', מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל (סוף יומא). הרחמן הוא יטהרנו מטומאות עוונותינו, כהבטחתו יתב"ש וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם (יחזקאל ל"ו כ"ה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
