ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
בפרשה שלנו, כשאנו מתבוננים בדמותו של פנחס, אנו רואים שלפעמים יכול אפילו אדם בודד ליטול יוזמה ולעשות מעשה, ולהיות פותר את הבעיות ב"מבצע יחיד". ודאי צריך הכל להיעשות בגדרי ההלכה. מה שאין התורה מתירה לנו, אין אנו רשאים לעשותו, ואין המטרה מקדשת את האמצעים . רק התורה לבדה קובעת מה מותר לעשות, אפילו כאשר באים לעשות את הדבר שכולם מחכים לו - לגאול את עם ישראל. אולם בכל אופן, אנו רואים שיש לפעמים מצבים, בהם אדם בודד יכול לעשות מהפך גדול במעשה חד פעמי.
מתי נוצרת סיטואציה כזאת? במקרה של פנחס מדובר במצב מאד ייחודי. מתחיל להופיע הנגף בעם ישראל, זאת לאחר שנשיא שבט שמעון מעודד במעשהו תהליך התפרקות לאומית, על ידי לקיחת נשים מדייניות: "ויקרב אל אחיו את המדיינית לעיני משה לעיני כל עדת ישראל והמה בוכים". מתואר כאן מצב של אדם, הבא במצח נחושה להתגרות בכל הציבור. מול עזותו עומדים נבוכים ונדהמים גם מנהיגי הציבור וגם כל הקהל, ואינם יודעים כיצד להגיב. לכך מכוון התיאור: "והמה בוכים". כולם ביקשו פתרון - מה לעשות?!
כאשר נוצר חלל מנהיגותי בולט, במקרה כזה יתכן מצב, בו היחיד הבריא בנפשו, והפועל בטהרת הלב ובתוך גדריה של תורה - ייתן מענה לצורך לאומי. אמנם, או אז על היחיד לחוש בודאות, את אותה בקשה סמויה, כמעט גלויה, הקוראת לו לדגל: "קום ועשה מעשה, אנו לא ידענו מה נעשה, הצל את כבוד העדה, כבוד ישראל שנתחלל!".
אמנם לא כאז כן עתה. כאשר המבוכה היא מבוכה רוחנית, של אובדן דרך כללית, כאן לא יועילו מבצעי בזק, מבצעי ראוה של יחידים. כאן נחוץ חריש עמוק, איטי ויסודי בכדי לחולל מהפך. כל עוד ישנו ויכוח בעם בין זרמים רוחניים, לא תועיל כל פעולת בזק של יחיד. כאן אנו נדרשים להמשיך לנהל מלחמת תרבות בכליה הרגילים. ומלחמת תרבות אין נלחמים במבצעי בזק, אלא בעבודה מאומצת יום יומית, להוכיח את צדקת דרכנו.
אנו מתפללים ליום שבו יתקיים בנו: "הנה ימים באים …והשלחתי רעב בארץ… לשמוע את דברי ה'!" ישנו כאן תיאור מצב של מבוכה והתיאשות מכל הדרכים וכל השיטות של תיקון עולם, שאין בהם אמונה. באותה עת, כל מי שלמד אפילו מעט בישיבה, ייקרֵא לעזוב את כל עיסוקיו, להתפנות להסביר למיליוני יהודים בארץ ובעולם - אמונה מהי.
הננו נמצאים כבר בתהליך של התעוררות לצימאון רוחני זה. הלוואי ונזכה גם אנו להיות מאלו, היודעים להרוות צמאונו של עמנו. לשם כך אנו צריכים להכין עצמנו, ולעסוק רבות בבירורי אמונה. זמן הנעורים הוא זמן מיוחד, מסוגל ומתאים לבירורים אלו. על כן, אחי הצעירים, הָכינו עצמכם לבאות, לא ירחק היום ותִקראו לדגל!
עתה, לאחר כשנה של מאבק מתיש עם הערבים, הולכת ומתחזקת הודאות, שכל הנסיונות להציע פתרונות רחוקים מאמונה - הולכים ומתנפצים! הולך ומתברר, כי מי שאין עולמו מחובר עם שם ה', כהנהגה הלאומית שלנו, אפילו פתרונות לדברים היותר אלמנטריים של חיינו, כמו שאלת הביטחון האישי, לא יצלחו. עדיין לא נשמעת מקרבם הקריאה הברורה: "הרמנו ידיים - בואו, נסו אָתם!" איננו יודעים להעריך, כיצד ישפיע משבר זה על שאר תחומי חיינו. אולם יתכן שמשבר חריף זה יוליד מאיסה בכל מקסמי השוא. עוד עתיד עם ישראל לגלות, כי הדבר היחיד היכול להקים אותו מעפרו, זוהי השיבה אל עצמו, השיבה אל אמונתו. ולוואי ונדע אנו להרוות את עם ישראל באמונה גדולה בעת גאולתו.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
