ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אשתי עובדת כפקידה במשרד עם עוד גברים. אומנם כל העובדים דתיים ויראי שמים, אבל אני מרגיש ממש קנאה. לפעמים אני נכנס למשרד ונדמה לי כאילו יש אווירה של קלות ראש. כאשר אני מעיר לה בבית היא מתפרצת עלי וטוענת שאני רק עוקב אחריה, ואם זה ימשיך היא פשוט תתפטר מהעבודה, ובאמת אין שום קשר בינה לבין העובדים. האם אני צריך להתגבר על רגשותי?
תשובה:
שאלתך מורכבת, ודורשת התייחסות לסוגיא משתי זוויות: הזווית הציבורית, דהיינו המבנה החברתי הישראלי בו משולבת עבודת גברים ונשים. והזווית הפרטית שלך כבעל לאשתך.
במישור הציבורי אנו רחוקים מאד מהמצב האידאלי. לכתחילה, ראוי היה שהחברה הישראלית תבנה לעצמה מערכות לגברים ומערכות לנשים. לכל אדם שומר מצוות ברור שיש לו שתי מערכות כלים לאכילה, חלבי ובשרי, ועוד שתי מערכות כאלה לפסח. למעשה הוא נזקק לרכוש פי 4 מהצורך הפשוט, וברור שזה מצריך השקעה כלכלית. איש לא יעלה על דעתו לחסוך במערכות הכלים הללו כדי לצמצם בהוצאותיו. באותה מידה צריך היה להיות ברור לנו כציבור שיש מערכות כלכליות לגברים ומערכות אחרות לנשים. כמה אנו משקיעים בחינוך נפרד, מהגיל הרך ועד ללימודים אקדמאים נפרדים, שירות צבאי נפרד וכד'. והנה במקומות עבודה נשכחה כל התורה והמערכות חוזרות להיות מעורבות. וכבר אמרו חכמים: "אין אפוטרופוס לעריות". גם אשה צדקת כברוריה, אשת ר' מאיר, לא החזיקה מעמד בפני תלמידו של בעלה. ובודאי שאנו כחברה חייבים לחתור לשינוי הדרגתי של המצב כיום.
ולענין המשפחתי שלכם : בתורה אנו מוצאים מצב של קנאות בעל לאשתו "וקינא לאשתו". אולם, לפי התוצאה המתקבלת מקנאות זו, יתכן שיש בכך רמז של התורה עצמה, שזו איננה הדרך המובחרת. שהרי תוצאת הקנאה, בכל מקרה, מביאה למחיקת שם ה' אל המים המרים, אותם צריכה האשה לשתות. יפה לימדונו חכמים שהקב"ה מוחל על כבוד שמו ואומר: "ימחה שמי על המים כדי לשים שלום בין איש לאשתו". אך כאמור, אפשר שלכתחילה ראוי ללכת בדרך אחרת. האלטרנטיבה לקנאה היא אמון ואהבה. בעל חייב לתת אמון מלא באשתו, שהיא בודאי יודעת לשמור על ערכי התורה והמוסר, ומתוך כך היא שומרת על עצמה שלא לעבור גבולות בתוך קשרי העבודה שיש לה. האמון חייב להיות עטוף ומרופד באהבה רבה שחייב כל בעל לאהוב את אשתו. ודאי תטען שהדבר קשה עליך, מפני שבעיניך הנך רואה שיש אוירה של קלות ראש במקום עבודתה של אשתך, וכיצד אפשר לדרוש ממך לתת לה אמון ואהבה. אבל הרי זו גופא התשובה, וכי מה סבור אתה, שאם תעיר לה ואולי אף תנזוף בה על שותפותה באותה קלות ראש, זה הדבר אשר יביא אותה לחדול מכך? ההיפך הוא הנכון. דווקא על ידי כך שתתאמץ בנפשך, ובעמל ויגיעה תבנה אצלך את האמון באשתך, זה הכוח העיקרי אשר יתן לה כלים להתמודד עם האווירה הקלילה במקום העבודה. כאשר אשתך תדע שיש לה בעל תומך הנותן בה אמון, תדחה מעליה כל הרהור של קלות ראש ותשאר נאמנה בנפשה וברוחה לבעלה. אמור לה את מחשבותיך החיוביות עליה בפה מלא, והשתמש בכך כעוד בסיס לבנות את האהבה שביניכם. חשוב אתה כיצד תצא אשתך מהבית בדרכה למקום עבודתה, מה המחשבות אשר ילוו אותה: הנה אני זוכה לצאת מבית מלא אמון ואהבה, יש לי בעל תומך המקרין את אהבתו כלפי. זכותי וחובתי לשמור אמונים לבעלי היקר, לא להיסחף לאווירה שלילית, אם תהיה, ולשוב אל ביתי בשמחה. כך יתקיים בכם "וידעת כי שלום אהלך".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.












