ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחת מבנותינו הגיעה לפירקה והיא כבר בגיל נישואין. היא לא רוצה להכיר בחורים, בנוסף היא לא מקדמת את עצמה. קצת עובדת פה ושם, לוקחת קורס כזה או אחר, אבל לא בצורה מסודרת. האם לנו כהורים יש מה לעשות?
תשובה:
אפתח דוקא בסיפא של שאלתכם, האם יש לכם מה לעשות במצב כזה.
זו שאלה מצוינת ונכונה, וחשוב שהנכם מציגים את הדברים באופן הזה. זאת, מפני שיש הורים ששוכחים, או לא כל כך שמים לב שילדיהם בגרו והם עצמאיים, ויכולים וצריכים לקבל החלטות בעצמם. אם נקודת המוצא היא שהבת עדיין ילדה קטנה, וההורים חייבים לומר לה מה לעשות, שהרי היא בודאי לא תדע לבדה, נקודת מוצא כזאת חוסמת כל אפשרות לעזור לבת ולכוון את דרכה. מפני שהיא מרגישה בהורים את הכח המתנגש בה, ואינו מאפשר לה להתבגר ולפרוש כנפיים. לכן גם הסיכוי שהיא תאזין לכם קטן מאוד. אם הייתם הורים כאלה, שאלתכם היתה מנוסחת אחרת. לא, האם יש לנו מה לעשות, אלא, מה עלינו לעשות. מי ששואל מה לעשות, ברור לו שחובתו לעשות ורק אינו יודע מה לעשות. אתם ששאלתם האם לעשות, זה כבר פתח להצלחה.
אם כן, כאמור, נקודת המוצא היא, שהיא מחליטה, ואתם, מבחוץ, עוזרים לה. לפי התיאור שלכם, הבת לא הציבה מטרות לעצמה. היא לא קבעה לעצמה מטרה ללמוד, לא קבעה מטרה לעבוד, וגם לא סימנה מטרה להתחתן. אם כן, הענין הראשון אשר בו יש לסייע לה הוא, לרכז את עצמה, להציב מטרות ולבנות את המסלול כיצד לכבוש מטרות אלו.
בכל תחומי החיים אנו בנויים על התקדמות בדרך זו, של סימון מטרות. הקב"ה, כאשר פנה לאברהם אבינו, סימן לעצמו את המטרה: "ואעשך לגוי גדול". הירידה למצרים והעליה ממנה, הם שלבים בהשגת המטרה. אחד הכשלונות של מדינת ישראל הוא, אי קביעת מטרות. גם בדברים כואבים, לאומיים, כמו שחרור החייל החטוף גלעד שליט, לא הציבו ראשי המדינה יעד זה כמטרה. לכן הוא אינו מצליח. קל וחומר מטרה כמו מיגור הטרור, לא הוצבה מעולם. רוצים להחלישו, או להתמגן מפניו. אך אין מטרה להכחידו.
ומהכלל אל הפרט. כהורים, אל תיקחו על עצמכם את האחריות לבתכם. כאמור, היא בוגרת והיא חייבת לקבל על עצמה את האחריות לניהול העתיד. אתם, מבחוץ, לא מתוך שהנכם אחראיים אלא מתוך שאתם אוהבים אותה ודואגים לה. על בסיס זה אתם יכולים לשוחח עמה, שיחה נינוחה, בלא לחץ. אחריות יוצרת לחץ. אבל הרי אינכם אחראיים, ולכן גם לא לחוצים לשנות את התנהלותה. אל תשוחחו עמה על נישואין או לימודים אלא על הגורם הכללי, של קביעת מטרות. אתם יכולים לעורר אותה למחשבה, ע"י דוגמאות לבעיה בהצבת מטרות, למשל, בנושא השידוכין, או העבודה וכד'. אך רק כדוגמא, לא מתוך הכרח להתקדם דוקא בתחומים אלה, אלא להתקדם בייצוב של האישיות. בדרך כלל, הלב נפתח יותר לשמוע, והיא עצמה תרצה להמשיך את השיחה עמכם. כאשר תשים לב לנקודה שהעלתם, היא תלמד להציב מטרות, ובעז"ה גם למצוא בקרוב את זיווגה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
