ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
כך מנסח את הדברים התלמוד הירושלמי:
"אמר רבי סימון כתיב כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים... רבי חמא בי רבי חנינה ורבי הושעיה חד אמר אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחים זקנם ואוכלין ושותין ושמחים יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים..." (ראש השנה פרק א ה"ג).
הדברים מובנים אם נסביר שמדובר במשפט של כלל ישראל ולכן כעם, אנו בטוחים שנצא זכאים בדין.
מדברים אלה אנו חייבים ללמוד עקרון יסוד - הדרך להבטיח ש"הימים הנוראים" יהיו ימי שמחה היא להיכלל בכלל. כיצד עושים זאת?
א. אין בתפילות ראש השנה בקשות פרטיות ובקשות על צרכי הפרט. התפילות עוסקות בעיקר במלכותו של הקב"ה על עם ישראל ועל כלל האנושות. דווקא בדורנו יש חשיבות מרובה להדגשת צרכי הכלל כקודמים לצרכי הפרט. העמדת הפרט במרכז היא אחת מחולייה של התקופה ויש לה השפעה מזיקה מאוד בעיקר בתחום חינוך הילדים והנוער.
ב. צריך להפנים את התובנה כי בכל כלל ובכל ציבור יש אנשים בדרגות שונות: צדיקים, בינוניים ורשעים. אין ספק שאי אפשר לעולם בלי צדיקים. הראי"ה קוק זצ"ל קבע שגם ההיפך הוא הנכון. אי אפשר לצדיקים ללא הרשעים. אומנם אנו מתפללים גם בראש השנה כי הרשעה תכלה. אבל זו רק רשעה חיצונית, בתוך תוכו כל יהודי הוא צדיק. לכן הוא מסביר:
"יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמך הוא גם על ידי הרשעים. שעם כל רשעותם... עליהם נאמר "ועמך כולם צדיקים". וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כוחם של צדיקים "כדורדיא לחמרא" (כשמרים ליין, הוצאת השמרים מחבית היין תגרום לקלקולה של היין)"
(אורות, אורות התחיה פרק כ).
כדי להיכנס להגדרה של צדיק יש להשתדל להיות נדון כחלק מן הציבור. להשתדלות זו יש משמעות מעשית - היא מונעת את ההתבדלות מכלל הציבור.
עכשיו קיבלנו פשט חדש בדברי הנביא ישעיה: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ס' כא), עמך צדיקים כשהם כולם יחד ככלל אחד. לכן אין זה פלא כי הרגע החשוב ביותר ביום הסליחה והכפרה ביום הכיפורים, הוא רגע כניסתו של הכהן הגדול לקדש הקדשים עם הקטורת, המכילה את כל הסממנים כולל החלבנה. כל עוד שהחלבנה עומדת בפני עצמה ריחה רע אבל עם כלל הסממנים היא חלק מקטורת הסמים המכפרת על ישראל. עם יציאתו של הכהן, לאחר ההקטרה, מבשר הקב"ה לעמו "סלחתי". גם השני מלבין.
הבנה זו שיש מעלה לציבור בהיותו ציבור, נותנת פתח להבנת קביעה הלכתית מיוחדת:
"לפי שהכלל אצלנו כל ישראל חברים ברגל" (רמב"ם מסכת שקלים פ"ח מ"א עיינו גם בסוגיות חגיגה כו).
היכולת להטהר כציבור היא הרבה יותר גבוהה.
הבה נתפלל כי חודש תשרי הבא עלינו לטובה יהא פתח לשנת אחדות של כל חלקי הציבור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
