ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- דמוקרטיה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בתורה איננו מוצאים שום אזכור לבחירות של ממש. בתקופת התנ"ך רווח שלטון המלכים, על אף שבתקופת השופטים בישראל, זאת שקדמה לשלטונם של שאול ודוד, המנהיגים צמחו מן העם באופן ספונטני או שהעם קרא להם לשרת את הציבור. עם זאת, התפיסה שמנהיג ומדיניותו זקוקים לתמיכה ולאהדת הציבור תמיד היתה חלק מתפיסת העולם של היהודים. אנחנו רואים זאת במרידות נגד דוד ושלמה, בדברי ההתנגדות של הנביאים למדיניות פסולה של השלטון ובמאמציהם לתקן את ההתנהגות החברתית והלאומית.
החברה היהודית, גם אם איננה חברה של דמוקרטיה פרלמנטרית כפי שאנחנו מבינים זאת היום, בכל זאת היתה תמיד חברה שהטילה על מנהיגיה אחריות ולא היססה למתוח עליהם ביקורת. היהדות תמיד תיעבה רודנים ועריצים, וכולם, מלכים, כוהנים ותלמידי חכמים עמדו למשפט העם בדרך כזו או אחרת. כך היה בתקופת בית שני וגם בתקופת שלטון בית חשמונאי, כשהעם הביע את מרמורו ואפילו מרד בשלטון.
בעולם של לומדי התורה שלטו המריטוקרטיה והדמוקרטיה. כל ענייני ההלכה הוכרעו בהצבעה בסנהדרין. כשהסנהדרין לא הצליחה להתכנס ולפסוק הלכה בנושא חשוב בגלל ידה הכבדה של רומא, סוגיות חשובות נותרו בלי פיתרון ומענה. הלל ושמאי חלקו זה על זה בשלוש סוגיות. בדורות הבאים, כשהסנהדרין כבר לא יכלה להתכנס בצורה סדירה, הגיע מספר המחלוקות בין בית שמאי ובית הלל, תלמידיהם, ל-312. שוב, השאלות הוכרעו בסופו של דבר באופן דמוקרטי, ברוב הקולות של בית הלל (ודעת הרוב הזאת קיבלה אישור בבת קול שיצאה מן השמים).
בכל מקום בהלכה אנחנו רואים שכלל היסוד של הכרעת הרוב מנחה את הפסיקה התורנית ואת התנהגות היהודים. הרוב תמיד זוכר את דעת המיעוט ומתחשב בדעתו (ולעתים, בתקופה מאוחרת יותר, כשהנסיבות השתנו, הפכה דעת המיעוט לדעת הרוב). אך העיקרון שהתורה עצמה קבעה, לפעול לפי דעת הרוב, נשאר העיקרון המכריע.
בכל דורות השיח ההלכתי, נשאר העיקרון הזה קו מנחה בכל הנוגע לפסיקה הלכתית. תמיד יש מקום לחדשנות הלכתית ולדעות אישיות, אבל ההיסטוריה כמעט תמיד נקבעת לפי דעת הרוב בעניינים האלה. זאת אולי לא דוגמה להתנהגות פרלמנטרית דמוקרטית, אבל זאת בוודאי דוגמה לרוח דמוקרטית שרווחה ביהדות ובחיי היהודים.
גם חיי היהודים, לפחות במזרח אירופה, התנהלו לפי עקרונות דמוקרטיים. ברוב המקרים בחירת מנהיגי הקהילה ורבניה הייתה תלויה בתמיכת הציבור. אולי דווקא בגלל ההליך הדמוקרטי מדי הזה סבלה תמיד יהדות מזרח אירופה ממחלוקות ומסכסוכים קשים. מאחר שלא הייתה דרך ליישב אותם, הם הוסיפו לבעבע מתחת לפני השטח של החיים היהודיים שם.
היה מעין פרלמנט יהודי אוטונומי שפעל כמה מאות שנים במזרח אירופה ונקרא "ועד ארבע הארצות" (פולין הרוסית, גליציה, ליטא, וווהלין). אך הנציגים בוועד הזה לא נבחרו בהצבעה עממית אלא ייצגו את האליטה המנהיגותית של החברה היהודית אז.
לפני כמאה שנה קמו במזרח אירופה מפלגות יהודיות שהתמודדו בבחירות הרשמיות בארצותיהן. הבחירה של רבנים ואחר-כך של הרבנות הראשית כאן בישראל עברה לידיו של מנגנון בחירה שבו היו חברים אנשים מגופים מייצגים בציבור הכללי.
בסוגיה של זכות הצבעה לנשים, שהראי"ה קוק ואחרים התנגדו לה בתחילה, הכריעה לבסוף היהדות לטובת הצבעת נשים, כשזו הפכה לנורמה בכל ארצות המערב באותה תקופה. וינסטון צ'רצ'יל אמר פעם שדמוקרטיה ובחירות הן דרך איומה לנהל מדינה, ובכל זאת, זאת עדיין הדרך הטובה ביותר שהאדם מצא. כבר מאות שנים היהדות מסכימה עם האבחנה הפוליטית הזאת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
