ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה ידוע שהאדם מורכב משני חלקים חומר ורוח, כמות ואיכות, והם הגוף והנשמה. ולכן בכל פעולה שהאדם עושה יש בה כמות ואיכות, ואין שום פעולה יוצאת מכלל זה לרבות המצוות והעבירות ח"ו. הכמות היא גוף הפעולה הגשמית, והאיכות היא התכלית. להבהרת הדברים, הנה דוגמאות אחדות:א. אדם בונה בית, הכמות היא הבנין, והאיכות היא לגור בו.ב. עושה שלחן, הכמות היא העץ, האיכות היא להשתמש בו לאכילה ללימוד וכיוצא.ג. מתעטף בציצית, הכמות היא הטלית, האיכות לזכור את מצוות ה', כמ"ש וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' (במדבר ט"ו ט"ל).ד. אוכל מצה בפסח, הכמות היא המצה, האיכות לזכור יציאת מצרים.
וכן בכל הפעולות והמצות תמצא כמות ואיכות. וכל זה בכדי לתת סיפוק והנאה לשני החלקים שבאדם שהם החומר והרוח, החומר נהנה מהכמות הגשמית, והרוח מהאיכות הרוחנית. ועל יסוד זה קבעו רבותינו הקדושים ברוח קדשם באמרם אונס רחמנא פטריה (ב"ק כ"ח ע"ב, וע"ז נ"ד ע"א). כי בהיותו אנוס עשה רק החלק הגשמי של העבירה שהוא החלק הכמותי, ולא החלק הרוחני שהוא החלק האיכותי, ונמצא שהעבירה היא חסרה ולא מלאה, ולכן פטור. יוצא מכלל זה, רק שלש עבירות החמורות, שהן: ע"ז ג"ע ושפ"ד, שעליהן יהרג ואל יעבור אפילו באונס, כי לרוב חומרתן מספיק אפילו חלק מהעבירה, אולם על יתר העבירות שבתורה, יעבור ואל יהרג (סנהדרין ע"ד ע"א). וההסבר הוא כאמור (ראה בספר הגיוני ירוחם, דרוש החומר והרוח דף ס"ח ע"א).
ורבותינו חכמי המוסר הודיעונו שעל האדם לעבוד ה' יתב"ש ולקיים מצוותיו, במחשבה בדיבור ובמעשה, דהיינו שכולם יהיו טהורים נקיים וברים. כי המחשבה היא המזון הרוחני לנשמת האדם, הדיבור הוא המזון הרוחני לנפשו, המעשה הוא המזון הגשמי לגופו. וזה אומרו יתב"ש ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך (דברים ו' ה'), בכל לבבך המחשבה, ובכל נפשך הדיבור, ובכל מאדך המעשה, להורות שעלינו לאהוב אותו יתב"ש במחשבה בדיבור ובמעשה.
והן רבים עתה עם הארץ החושבים שאפשר לקיים המצוות שבין אדם לחבירו ולהיות ישרים מבלי לקיים המצוות שבין אדם למקום. וטעות גלויה מוחלטת היא, כי שני חלקי התורה קשורים זב"ז קשר בל ינתק כגוף ונשמה, וא"א בשום פנים ואופן להפריד ביניהם. ומי שלא מקיים מצות שבין אדם למקום, אין ספק שלא יקיים גם המצות שבין אדם לחברו. והנסיון יעיד על כך, שכמה אנשים שהיו נחשבים כלפי חוץ כאנשים ישרים, נתפסו בקלקלתם במעילות וגניבות ובכל מיני תועבות אשר שנא ה'. ודבר זה מושכל ראשון, כי מי שלא מקיים מצוות התורה במלואם ולא מאמין בשכר ועונש, אין לו הרסן שיעצור בעדו, וכשיראה עצמו במצוקה אמיתית או מדומה לא יתחשב לא בטובת הכלל ולא בטובת הפרט.
לפי האמור, החובה הנדרשת מן האדם באשר הוא אדם, להגשים מצוות התורה הקדושה בחייו המעשיים ולקיימן במלואן, בין מצוות שבין אדם למקום ובין מצוות שבין אדם לחבירו. והיסוד לזה, למוד התורה והבנתה כפי דעת רבותינו בעלי הקבלה שקבלו איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה מפי הגבורה. וכאמרם ז"ל: תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה (קדושין מ"ט ע"ב). ובזה יזכה לאושר אמיתי גשמי ורוחני, כי זה כל האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
