ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
והנה האדון יוצר הכל ב"ה ערך שלחן ענקי מלא כל טוב ומעדנים, והכין בו מזון ומחיה לבריותיו, ירקות ופירות, תבואות שדה וכרם, להנאת האדם ולתועלתו לבל יחסר לו מאומה, והכל בשפע רב כיד המלך העליון יתב"ש, למען יתפנה האדם להבין ולהשכיל בלימוד התוה"ק וקיום מצוותיה, ולהתעמק בדברים רוחניים, ולהשיג טפה מן הים הגדול מגדולתו ורוממותו יתברך שאין לה קץ וגבול, ומפעולותיו הנעלות והנשגבות לאין חקר ולאין תכלית. ולזה קבעו רז"ל ברוח קדשם, ברכה מיוחדת ומתאימה לכל מיני מאכל או משתה או מאורע (פרט לברכת המזון שהיא מן התורה).
וכל הברכות כלולים בשלשה סוגים. א. ברכות המצות. ב. ברכות ההודאות. ג. ברכות הנהנין. ולכולן מטרה אחת, לנטוע בלב האדם האמונה הטהורה וההכרה האמיתית שיש מנהיג לבירה המשגיח על הכל, והוא סבת הכל. ולכן יש להודות לו ולברך לשמו הנקדש והנערץ. וכמ"ש רז"ל, כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל (ברכות ל"ה ע"ב). וכונתם ז"ל בזה להורות שהאדם, המברך על הפירות או על אחת מהנאות העולם, מגלה דעתו שהוא מאמין שהוא יתב"ש הוא מנהיג העולם, והוא סבת הכל, ואעפ"י שהגלגלים בסיבובם והארץ בטבעה מצמיחים ומגדלים הפירות והתבואות, אין כחם מצד עצמם אלא מצד השפע הנשפע עליהם ממנו יתב"ש שהוא הסבה הראשונה והעליונה המשגיח על הכל. ועי"ז גם ה' יתן הטוב וארצו תתן יבולה להשביע נפש שוקקה. הפך הדעה הכוזבת של כמה אנשים הנותנים כל הכוחות לגלגלים הפועלים בארץ בטבעם ושוללים הכל ממנו יתב"ש. ועי"ז, ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן יבולה. וזה אומרם הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה, ששולל ממנו הכח שהוא סבת הכל ואינו מכיר בחסדו. ואז מדה כנגד מדה שהארץ לא תתן פריה, והרי הוא גוזל לכנסת ישראל (ראה רבינו הרשב"א זלה"ה שם).
והן בעון יש כמה סכלים ופתאים, שבזה שהם חורשים וזורעים וקוצרים ונוטעים ובוצרים וכדומה, טועים בדמיונם הכוזב וחושבים שהם הם העושים את הכל, ולא ה' פעל כל זאת, ח"ו. ועליהם אפשר להמליץ את דברי הנביא ע"ה, באומרו היתפאר הגרזן על החוצב בו? אם יתגדל המשור על מניפו? (ישעיה י' ט"ו) ה' הטוב יכפר בעדם.
תכלית הדברים, להאמין באמונה שלימה שהוא יתב"ש רבון כל המעשים יסוד הכל ותכלית הכל. ולכן יש להודות לו ולברך לשמו, לפני ואחרי כל דבר מאכל או משקה או מאורע, הברכה הראויה כפי מה שקבעו רבותינו הקדושים ז"ל. והברכה הרצויה והמקובלת לפניו יתב"ש היא זאת שתהיה במתינות, בישוב הדעת, ובהטעמת כל מלה. כי המברך במהירות ובחפזון מוכרח לבלוע או לדלג מילים. ומלבד שמראה על עצמו שהברכה מעמסה עליו כמשא כבד ורוצה לפרוק את עולה מעליו, כי הרי לא ממהר כשהוא אוכל אלא כשהוא מברך הוא ממהר, נמצא שהאוכל הוא העיקר אצלו והברכה טפל ח"ו, נוסף לזה שמברך ברכה לבטלה שמשנה ממטבע שטבעו חז"ל בברכות. וכמו כן לבטא המילים בפיו, ולא לברך במחשבה, כי לפי ההלכה רק אם הוא אנוס או בדיעבד יצא אם בירך במחשבה. וכן לקבוע במחשבתו, כשמזכיר השם הקדוש ב"ה, לכוין שהוא אדון הכל היה הוה ויהיה. ובשם אלהים, יכוין שהוא בעל היכולת המוחלטת הבלתי מוגבלת, ובעל הכוחות כלם, יתברך שמו בפי כל, ומרומם על כל ברכה ותהלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
