ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל
בהמשך נדון מעט בשאלה, לאילו מחוקי העבודה יש תוקף גם בדין תורה.
הדיון המרכזי בגמרא בנושא שכירות פועלים קשור לתוקפו של הקשר בין העובד והמעסיק - ולשאלה כיצד הוא נוצר? באילו תנאים ניתן להפר אותו? אילו פיצויים מוטלים על המפר וכן הלאה. כאשר הסוגיא המרכזית בעניין זה היא סוגיית הגמרא בבבא מציעא בתחילת פרק השוכר את האומנים (דף עו:).
בברייתא בגמרא שם נאמר: "תניא: השוכר את האומנין והטעו את בעל הבית, או בעל הבית הטעה אותן - אין להם זה על זה אלא תרעומת. במה דברים אמורים - שלא הלכו, אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה, פועלין ומצאו שדה כשהיא לחה - נותן להן שכרן משלם, אבל אינו דומה הבא טעון לבא ריקן, עושה מלאכה ליושב ובטל".
מבואר, שלאחר שהלכו הפועלים על מנת להתחיל לעבוד, התחייב המעסיק (-בעל הבית) להעסיק אותם, ואינו רשאי לחזור בו. אולם, כל זמן שלא התחילו הפועלים בעבודה, ואף לא הלכו לכיוון העבודה, אם אחד הצדדים חוזר בו, אין לשני עליו 'אלא תרעומת'. הרבה מן הראשונים (ראה למשל הנמוקי יוסף מו: מדפי הרי"ף) אומרים, שהתחלת מלאכה נחשבת כמעשה קנין.
התוספות (שם ד"ה אין) מציינים, שלעיתים, בעל הבית אינו רשאי לחזור בו, גם קודם שהתחילו הפועלים ללכת לכיוון העבודה. במקרה שמחמת ההסכמה בין בעל הבית לפועלים, סרבו הפועלים להצעות עבודה אחרות, ואם יבטל בעל הבית כעת, לא תהיה להם עבודה, חייב בעל הבית לפצות את הפועלים על אובדן השכר, אף שעדיין לא התחילו לעבוד.
התוספות הסבירו, שסיבת החיוב במקרה כזה היא מדינא דגרמי. קצות החושן (שלג, סק"א) הקשה, שלא מצינו שיש חיוב דינא דגרמי אלא במקום שנגרם לאדם נזק, אבל הפועלים לא מפסידים דבר, אלא רק נמנע מהם רווח עקב חזרתו של בעל הבית. במקרה של מניעת רווח, סובר קצות החושן, לא שייך חיוב מדינא דגרמי. קצות החושן מציין, שישנה שיטת ראשונים - שיטת מהר"ם בר ברוך - שאכן אין מקום לחייב את בעל הבית, גם אם בגלל הביטול שלו, הפסידו הפועלים עבודות אחרות.
שיטה נוספת היא שיטת הרמב"ן, הסובר שחיובו של בעל הבית איננו מדיני נזיקין, אלא זוהי התחייבות שנוטל בעל הבית על עצמו, מיד עם יצירת ההסכם הראשוני בינו ובין הפועלים. לשון השולחן ערוך (חושן משפט שם סעיף ב) מורה שהוא סובר כדעת הרמב"ן. בנתיבות המשפט (שם סק"ג) כתב טעם שלישי, ולדעתו חיוב זה הוא תקנת חכמים.
אם לסכם את מה שלמדנו עד כה, הרי שעיסקת שכירות פועלים נוצרת באופן מוחלט, כאשר הפועל מתחיל לעבוד, או כאשר הוא הולך לכיוון העבודה. אולם, סיכום בלבד, ואף העובדה שהפועל מבטל עבודות אחרות בגלל הסיכום הזה, אינה יוצרת עיסקה מחייבת של שכירות פועלים.
עם זאת, גם במקום שלא נוצרה עיסקת שכירות פועלים, אם הפועל הפסיד עבודות אחרות בגלל הסיכום עם בעל הבית, לרוב הדעות יתחייב בעל הבית לפצות את הפועל על אבדן הרווחים, במקרה של ביטול העבודה. חוב זה נובע או מדינא דגרמי (אליבא דהתוספות) או כהתחייבות של בעל הבית (אליבא דהרמב"ן), או מתקנת חכמים (אליבא דנתיבות המשפט).
דרך נוספת ליצור את ההתחייבות שבין בעל הבית והפועל היא ע"י עשיית מעשה קניין על העבודה. ביסודו של דבר, דרך זו מקבילה להתחלת העבודה, ויתכן שישנה עדיפות לדרך זו, על פני התחלת עבודה גרידא.
הנושא יידון בגליון הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
