ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
על פי זה נראה לבאר מדוע לא הצליח בלעם הרשע לקלל את עם ישראל, ואומר כי הקב"ה "לא הביט אוון ביעקב", אך אין מובן סיום הפסוק "ותרועת מלך בו", מהי אותה 'תרועת מלך' ומדוע בגינה 'לא הביט און ביעקב'? אלא כפי שאמרנו שהכל מכל מידת האהבה וכפרש"י " ותרועת מלך בו" היינו מלשון רעות ואהבה, ומכוחה נהפך לטובה. ו' מלך ' היינו כשבלעם רצה לומר 'כלֵם' ונהפך ל'מלך', ע"י הרעות והאהבה (ועיין ע"ז ד, ב תוס' ד"ה רגע). פסוק זה נאמר בתפילת עמידה בראש השנה בברכת מלכויות, והיינו כי מיוחדת ברכת מלכויות, "אמרו מלכויות כדי שיעלה זכרוננכם לפני", ומעורר את מידת האהבה.
שמירת הלשון
"כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע" (דברים כג, י), וכמו"ש הרמב"ן (שם) "כשהוא אומר דבר - אף על לשה"ר" ומקורו בירושלמי פאה (פ"א ה"א). ואע"פ שנצטוינו בצווי בפנ"ע על שמירת הלשון, באמרו "לא תלך רכיל בעמך", אולם ברמב"ן מבואר כי בשעת מלחמה ישנה משמעות גדולה לכל צווי וצווי, וכפי שהדגיש הרמב"ן "כדי שלא תסתלק שכינה מישראל", ובתחילת דבריו כתב "...כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי", והרמב"ן כפל דבריו גם בספר המצוות בהשגות על הרמב"ם (מצוה יא), וכן לקמן בדברים (כד, ט). ולומדים אנו מדבריו כי ישנם זמנים בהם נדרשים אנו להתחזק ביתר שאת, ובפרט בזהירות הדיבור... ועל אחת כמה וכמה בתקופתנו עלינו להרבות זכויות וחלילה להיגרר למחלוקות והכפשות, ד' יצילנו.
וכן ראיתי שמובא בשם החפץ-חיים זצ"ל שבא"י יש להיזהר ביותר מלשה"ר, כיוון שבא"י נשרש חטא הוצאת דיבה עוד מימי המרגלים. ולא רק מבחינת הזמן, אלא גם מבחינת האדם, שהרי המדרש אומר (ילקו"ש משלי רמז תתקנג), "מה תקנתן של מספרי לשה"ר, אם ת"ח הוא יעסוק בתורה", ובודאי שעצם הלימוד גם ירחיקהו מלכתחילה מלשה"ר. ודוד המלך אומר (תהילים יב, ח) "אתה ד' תצרנו מן הדור זו לעולם". ופרש"י שם: "מדרש אגדה יש ומיושב על הסדר, ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי, תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעים לדרוש התורה במ"ט פנים לכל צד וזהו שבעתיים, והיה דוד מתפלל עליהם רבש"ע ראה כמה תורתך ואמרתך ברורה ומזוקקת שבעתיים בלבם. אתה ד' תשמרם, שמור אותם בלבם, תצרנו מן הדור הזה שלא ילמדו דרכיהם להיות דלטורין".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
