ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- שידוכים ובחירת בן זוג
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
אני בחור בן 26, מזה מספר שנים שאני פוגש בחורות, רבות מהן היו בנות טובות שרציתי להמשיך בקשר איתן אך הן לא רצו, אני מרגיש שבתקופה האחרונה נכנסתי קצת ליאוש, וחשבתי שאולי הגיע הזמן להתפשר על כמה עקרונות שעד עכשיו עמדתי עליהם, כמו בחורה שתלך במכנסים, או עם כיסוי ראש חלקי וכד'. האם נכון להתפשר, ובלבד למצוא בחורה טובה ומתאימה?
תשובה :
פשרנות זו מידה אשר צריך להתייחס אליה בחשדנות רבה. מצאנו במסכת סנהדרין (דף ו') מחלוקת תנאים האם "מצוה לבצוע" כלומר, לעשות פשרה, או "אסור לבצוע". הלכה נפסקת שמצוה לעשות פשרה, אולם, דברים אלו אמורים במחלוקת בין שני בעלי דין, בענייני ממונות, שם הפשרה לעיתים מביאה לשלום בין אדם לחברו. אולם בין אדם לעצמו, אין מקום לפשרות וצריך ללכת בדרך האמיתית המתאימה, כל אחד לפי דרכו, מתוך אמת פנימית וללא פשרות . גם בשאלתך כך. המצוקה אותה אתה מתאר, ברורה וכואבת. אולם, הפתרון אשר הינך חושב עליו, אינו הפתרון הנכון, ולא יביא אותך אל המקום הטוב. תאר לעצמך, שאכן תמצא בחורה טובה, ותראה בה גם דברים המפריעים לך, אם ביראת שמים, בצניעות בלבוש או ביופי חיצוני. ולפי הנסיבות אותן הנך מתאר, תחליט באמת להתפשר, ולשאת אותה לאשה. מה יהא המשך הדרך? מבחינתך, כל החיים תרגיש החמצה בחיי הנישואין. במקום להיות בעל שמח וגאה באשתו, תרגיש כאדם שהעולם או הקב"ה התאכזרו אליו, וכפו עליו דרך חיים שאין הוא רוצה בה, תסכול כזה מעיב על כל הטוב והשמחה שיש בחיינו. מאידך, תאר לעצמך כיצד תרגיש אשתך, כאשר תדע שבעצם לא רצית אותה לאשה, אולם הגיל המתקדם וכו', אילצו אותך לשאת אותה. הרי היא תרגיש כאשה מדרגה שניה, לא רצויה, אשה שבעלה אינו "מפרגן" לה, אלא בעצם עשה לה טובה בכך שנשאה לאשה. כמובן שכך אי אפשר להקים ולהמשיך חיי נישואין.
כאן, בצדק, תקשה עלי ותאמר: יפה, הבהרת לי מדוע הפתרון אשר אני מציע אינו פתרון. אולם הרי אני נותר עם אותה בעיה, סוף סוף איני מוצא את זיווגי, ומה הפתרון שאתה מציע. אשיב ואומר: כסף שאבד, אין מחפשים אותו מתחת לפנס, מפני ששם קל לחפש. בעיה שכרגע לא מוצאים לה פתרון, עדיף להישאר בבעיה ולא לחפש פתרונות שוא. זה כלל גדול המנחה את חיינו. ובנוסף, יש ויש פתרון לבעיה! ודאי שאדם מותר לו לשנות את דעתו, בענינים שאינם עקרוניים. אבל זו אינה "התפשרות", אלא "התפכחות"! הבדל גדול יש בין שני המושגים הללו. הפשרנות משמעותה: מגיע לי יותר, אך מאחר ואיני יכול להשיג כעת את המגיע לי, לכן אני מתפשר על פחות. ההתפכחות משמעותה: סברתי שמגיע לי יותר. כעת החכמתי, והבנתי שטעיתי בהבנה, ובאמת לא מגיע לי כלל.
הנה ניקח אותך כמשל: נניח שאתה מצפה לבחורה יפה, זורמת, מלאת חיים, יודעת לבשל מצוין וכו' וכו'. אם אינך מוצא בחורה עם כל המשאלות הללו, עליך לשנות את היחס שלך אל אותן מעלות, ולאמר לעצמך, גם אם לא אמצא את היפה ביותר, הנני מחליט שבכל מקרה היא תהא יפה עבורי. אקבל את המראה שלה כמו שהוא, בשמחה. מתוך ידיעה שזה חלקי. אין כאן התפשרות, יש כאן החלטה וקבלה, זה היופי המתאים לי ומגיע לי, ואיתו אשמח כל חיי. כמובן זו דוגמא לצורת חשיבה, המתאימה גם לשאר הפרטים שהזכרתי.
אולם, אם מדובר בעקרונות, כמו צניעות בלבוש, אי הסכמה למכנסים וכד', שם אין מקום להחליט, שהינך מקבל את הבחורה כמות שהיא. מאחר ואלו עקרונות שלא אתה קבעת, אלא התורה וחכמי ישראל וממילא, אין בידך לשנות את יחסך אליהם . בטוחני , מתוך אמונה שלימה, שכאשר תבהיר לעצמך נקודה זו, ישלח הקב"ה במהירות את בת זוגך המתאימה לך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
