ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
חריגות גנטיות מופיעות באופן אקראי בכל מקום בממלכת החי. יש אנשים שנולדים עם אצבעות מיותרות בכפות הידיים או הרגליים. אבל חריגות גנטיות תמיד מעוררות עניין וסקרנות. מכאן הפרסום שזכו לו החתול הזה ובעליו הגאים, שהרבה להתראיין בערוצי טלוויזיה בכל העולם. אפשר רק לקוות שזה לא תכסיס או מתיחה מהסוג שמרבים לצוץ בימים דלים בחדשות של ממש.
ישנו לקח גדול שאפשר ללמוד בכל הנוגע לאוזניים. הסיבה שיש לנו, בני האדם, שתי אוזניים היא כדי לאפשר לנו לשמוע דברים שונים, עצות ודעות מנוגדות. לכן אולי ארבע אוזניים טובות אפילו מן השתיים, מאחר שהן יאפשרו לנו לשמוע עוד יותר דעות. מצד שני, עודף עצות יכול לבלבל, ויותר מדי קולות יוצרים רק שאון. חז"ל אמרו "תרי קלי לא משתמעי", שני קולות שנשמעים בבת אחת לא נשמעים בבירור. ארבעה קולות שנשמעים בבת אחת על אחת כמה וכמה.
היום פלורליזם היא מילה אופנתית בפוליטיקה, בדת, בהתנהגות חברתית ובאמות המידה היסודיות להתנהגות האדם. "אני בסדר. אתה בסדר. כולנו בסדר." אבל עמוק בלבנו ובנבכי תודעתנו אנחנו יודעים שזאת סיסמה ריקה שנועדה לכסות על כל חוליינו האישיים והחברתיים. לא כולנו בסדר, ולא כל התפיסות והרעיונות הם חכמים, צודקים ומועילים. יש יותר מדי רעש וקקופוניה של צלילים בעולם היהודי היום. כל רעיון חדש וכל אדם חריג מקבלים במה בתקשורת שלנו. למעשה, ככל שהאדם, הארגון או הרעיון שונה יותר ומושמץ יותר, כן הוא יזכה לסיקור תקשורתי רחב יותר.
למען האמת, הרבה ממה שמתרחש לנגד עינינו רק מאשש את העובדה המגוחכת שהמשוגעים מנהלים את בית המשוגעים. צורות חדשות של יהדות, של עבודת הבורא, של שוחרי שלום ומיד, של הומניטרים חדשים ושל פילוסופיות חדשות צצות חדשות לבקרים ומקבלות תשומת לב משמעותית. למרות זאת, כולם נידפים ברוח. אוזניים נוספות, לפחות ארבע, נדרשות כדי שנוכל להתמודד עם קולות הצרימה והפיצוצים האינסופיים האלה.
העולם היהודי נמצא בסכנה של פלורליזציה שתוביל לפשיטת רגל. לא כל רעיון ראוי לפרסום ולא כל קנאי, נון-קונפורמיסט או מנתץ מיתוסים ראוי לכבוד ולאוזן קשבת. יש לנו רק שתי אוזניים, ולרוב זה מספיק לחיי היומיום ולכל מקרי החירום.
פעם שחיתות והתנהגות לא מוסרית תמיד שמו קץ לקריירות הפוליטיות של מי שעסק במעשים כאלה. לא עוד. פעם מדיניות שנכשלה בעבר נפסלה כמוטעית ולא חזרו עליה רק כדי ליצור תחושה שעושים משהו ומביאים תועלת. גם זה כבר לא נכון היום. הפכנו לקהי חושים מכל שפע הרעיונות, הארגונים והזיגזגים הפוליטיים שמקיפים אותנו, ולכן הציבור עכשיו כבר אדיש וחסר עניין. נדמה שכבר לא אכפת לנו משום דבר, אפילו מסוגיות של חיים ומוות שעומדות בפנינו.
התקשורת תורמת למצב העגום הזה כשהיא מחפשת ומפרסמת רק את השערורייתי והחריג. הציבור מופצץ בכל כך הרבה תיאוריות סותרות, שמרביתן מוטעות ועיקשות (אם לא ממש מסוכנות ובוגדניות) עד שהוא כבר לא מצליח לשמוע שום דבר סביר ולהגיב אליו באופן הראוי. אפילו ארבע אוזניים לא מספיקות בחברה הנוכחית שלנו כדי לספוג כל דבר שמוטח בנו בלי הפוגה.
ישנם עכשיו אמצעים טכניים לסלק רעשי רקע ולחדד צלילים שאנחנו מבקשים לשמוע. הלוואי והייתה טכנולוגיה כזאת לכל הרעשים החברתיים והפוליטיים שבהם אנחנו טובעים. אנחנו שומעים יותר מדי ואנחנו מבולבלים עד מאד, וזה מסביר את אדישות הציבור ואת תחושת התבוסתנות שפשטה בחברה שלנו.
לא כל אדם צודק ולא כל רעיון או מדיניות הם נבונים או מועילים. אין לנו מספיק אוזניים לכל זה.
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד אקולוגיה ויהדות- היחס הנכון לשמירה על איכות הסביבה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
