ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
קניין סודר
קניין סודר הוא ביסודו של דבר קניין חליפין. מהותו של קניין חליפין היא שכאשר צד אחד קונה את החפץ של חברו ע"י הקניינים הרגילים, נקנים חליפיו לצד השני ללא צורך במעשה קניין נוסף. בניגוד לקניין כסף, כאן שני החפצים המוחלפים אינם צריכים להיות בעלי שווי דומה - כיוון שחפץ אחד אינו תמורתו הכספית של השני.
קניין סודר, הוא בעצם שימוש בקניין חליפין על מנת להקנות חפץ שאינו נמצא תחת יד המקנה. בקניין סודר, המקנה קונה חפץ כלשהו מן הקונה, ובתמורה נקנה החפץ שאותו באמת רוצים להקנות. לאחר מכן, יכול המקנה להחזיר לקונה את החפץ שבו השתמש לביצוע הקניין. בדרך כלל, החפץ שאותו קונה המקנה מהקונה הוא חפץ פעוט כדוגמת עט או מטפחת, ובימי חז"ל, השתמשו בסודר, ומכאן מגיע שמו של הקניין. לעתים, מכונה קניין זה אצל חז"ל והראשונים 'חליפין', כיוון שביסודו של דבר, זהו אכן קניין חליפין.
יש לציין, שקיימות כמה הגבלות ביחס לקניין סודר. בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קצה סעיף ב) מבואר, שהחפץ שעל ידו נעשה הקניין צריך להיות כלי דווקא, ואינו יכול להיות פירות או מטבע. כמו כן, אין אפשרות להקנות מטבע ע"י קניין סודר.
כיוון שקניין סודר נוח כל כך, הוא שימש כקניין הרגיל בכל מקום שהיה צריך לעשות מעשה קניין. מסיבה זו, כאשר חז"ל והראשונים מתייחסים לקניין סתם, כוונתם לקניין סודר. היות שהקניין מבטא גמירות דעת, כפי שביארנו באחד הגליונות הקודמים, הפך קניין סודר ל'טקס' המבטא גמירות דעת, והיו משתמשים בו, גם במקום שאין צורך בקניין, ואין הקניין מועיל כלום. וכן כותב הרמב"ם (הלכות מכירה פרק ה): " הלכה יא: יש דברים הרבה שאינן צריכין קנין ואין לקנין בהם טעם, כגון המשחרר את עבדו, והמגרש אשתו, או עושה שליח, או המוסר מודעה, או המבטל מודעה, או המוחל לחבירו חוב או פקדון שיש לו בידו, וכל כיוצא בדברים אלו. הלכה יב: נהגו רוב המקומות להקנות למקצת אלו הדברים או כיוצא באלו, ואומרים וקנינו מפלוני שעשה פלוני שליח, או שמחל לפלוני חוב שיש לו אצלו, או שבטל המודעה שמסר על גט זה וכיוצא באלו, אע"פ שאינו צריך. הלכה יג: קנין זה שנהגו להקנות באלו הדברים אינו מועיל כלום, אלא להודיע שאינו אומר דברים אלו כמשחק ומהתל אלא שגמר בלבו ואחר כך אמר, לפיכך אם אמר בלב שלם אני אמרתי וגמרתי לעשות דבר זה אין צריך דבר אחר כלל".
גם כיום, עושים קניין סודר כאשר ממנים שליח למכירת החמץ או כשממנים את העדים לקידושין. אולם כאמור, הקניין הזה אינו מקנה שום דבר, אלא רק מסמל את גמירות הדעת של הממנה.
קניין אודיתא
הגמרא במסכת בבא בתרא (קמט.) אומרת, שניתן להקנות גם בקניין 'אודיתא'. אין התייחסות בגמרא לשאלה מהו קניין אודיתא. התוספות (שם ד"ה שכיב מרע) כותבים, שכאשר אדם מודה בהודאה גמורה שחפץ מסוים שייך לפלוני, מעשה הודאה זה כשלעצמו מקנה את החפץ.
נחלקו האחרונים, האם מספיקה הודאה גמורה של המקנה, או שצריך שהודאה זו תיעשה בפני עדים. לדעת בעל "קצות החושן" (סימן מ סק"א), בניגוד להודאה סתם, שכל שהיתה הודאה גמורה, הרי היא יכולה לשמש כראיה בבית דין, אף אם המודה לא ידע שהיו שם עדים, הרי שקניין אודיתא נובע מכך שההודאה נעשתה בפני עדים, ולכן אם המודה לא ידע שהוא מודה בפני עדים, אין זה קניין. סברתו היא, כי גמירות הדעת של המקנה נוצרת מידיעתו, שמאחר שהודה בפני עדים יכול הזוכה להשתמש בהודאה זו כדי להוציא ממון בבית דין. לעומת זאת, בעל "נתיבות המשפט" (שם סק"א) כותב, שגמירות הדעת נוצרת מעצם ההודאה הגמורה, אף אם המודה לא ידע שיש שם עדים.
בניגוד לקניין סודר, שבו אי אפשר להקנות כסף, הרי ביחס לקניין אודיתא מבואר בגמרא בבבא בתרא (שם) שאפשר להקנות בו כסף. למעשה, קניין זה נוח יותר מקניין סודר ובימינו מרבים להשתמש בו, ובכל פעם שצריך לעשות מעשה קניין, יכולים הצדדים להסתפק בכתיבת הודאה בהסכם שביניהם, שאכן נעשה מעשה קניין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
