ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
בפרשתנו באה לכלל גילוי אחד הציוויים הכוללים בתורה, והיא מצוות ישוב ארץ ישראל. לדעת הרמב"ן יישוב הארץ הינה מצוות עשה מכלל תרי"ג המצוות, ונלמדת מהפסוק: "וירשתם אותה וישבתם בה". מצוות יישוב הארץ הינה אחת המצוות ששקולה כנגד כל התורה כולה. ניתן להבין את זה על פי שיטת הרמב"ן בפרשת אחרי מות (ויקרא כ"ה), שסובר כי עיקר חיוב המצוות ושמירת התורה היא בארץ. בחוץ לארץ יש למצוות הגוף ערך חינוכי, שכשעם ישראל יחזר לארץ, המצוות לא תהיינה חדשות להם, אלא מתורגלות בידיהם. אולם כחן של המצוות, והשפעתן על נפש האדם, וההוויה כולה, הינה עשרת מונים גדולה בארץ מאשר בגולה כך כתבו גדולי ישראל ביניהם הנצי"ב והחפץ חיים.
מלבד גודל מצות יישוב הארץ לכשלעצמה וחשיבותה, בעצם קריאתה בימי בין המיצרים, יש בה כדי להחדיר במודעות שלנו שכאן אנו צריכים לעשות חשבון נפש - מפני בא החורבן ומה היא תשובת המשקל. לו החורבן היה נגזר רק כתוצאה מבכיית החינם בזמן במרגלים, אזי הקב"ה כבר קבע בכייה לדורות. אך הסיבה היא שהם מאסו בארץ חמדה, לכן תשובת המשקל צריכה להיות הרצון והחשק לגאול אותה, לישב אותה ולהכניסה כולה בריבונות עם ישראל.
ניזכר בפרשתנו שבנוסף למצוות כיבוש הארץ, ישנה גם אזהרה שלא להשאיר אויבים בארץ, שאם ישאירו מחבלים בארץ הם יהיו "לשיכים בעיניכם ולצינים בצידיכם וצררו אתכם...", ומבאר ה'אור החיים' הקדוש - שאם נשאיר אותם בארץ הם יאמרו לנו 'קומו צאו ממנה'. לצערנו הרב הדבר ממש מתרחש לנגד עיננו. אנו במו ידינו יצרנו את המצב הלא נורמאלי הזה, שום שלום ושום ביטחון לא יהיה בארץ כל זמן שהמחבלים יישארו בה! עם ישראל עשה כמה וכמה משגים חמורים במלחמות הקודמות וכעת אנו אוכלים את הפירות. אנו צריכים לשאוף ליישבם בארצות מוצאם ואפילו לעזור להם בכך. וודאי לא להשאיר מחבלים ותומכיהם במרחבי ארצנו. הלוואי ועם ישראל ידע שארצו שייכת אך ורק לו ואין לשום עם כל זכות לאומית בחבל ארץ זה. תשובת המשקל צריכה להיעשות במיוחד בימים אלה בין המצרים שגלי הטרור תופסים תאוצה, והשם יעזור לנו אם נשוב באמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
