ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
"וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ" (במדבר ל"ד א, ב).
צריך להבין מדוע התורה משתמשת בשורש של "תִּפֹּל" מלשון נפילה, כדי לבטא את ענין חלוקת הארץ לנחלות. ברש"י מובאים שני נימוקים:
א. כיון שחלוקת הארץ היתה ע"י גורל, חלוקה מסוג זה קרויה בכתוב נפילה כמו שמצינו במגילה "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל" (אסתר ג' ז).
ב. ע"פ המדרש בתנחומא: "ומדרש אגדה אומר ע"י שהפיל הקב"ה שריהם של שבע אומות מן השמים וכפתן לפני משה, אמר לו ראה אין בהם עוד כח"
מצינו עוד במדרש:
"זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה וכי הארץ נופלת והלא כתיב (קהלת א) והארץ לעולם עומדת, אלא כשבאו המרגלים והוציאו דבה על הארץ כעס עליהם משה אמרו לו כל ישראל משה רבינו אילו היו המרגלים שנים שלשה בדין הוא שנאמין שנא' (דברים יט) ע"פ שני עדים או ג' עדים הרי הן עשרה (שם /דברים/ א) אנה אנחנו עולים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו כביכול אין בעל הבית יכול להוציא כליו משם! מה עשה הקב"ה נטל שר הארץ וכפתו והפילו לפניהם שנא' (דברים א') ראה נתן ה' אלהיך לפניך את הארץ וכי לפניהם היתה אלא שהפיל שרה ואומר להם עלה רש אל תירא ואל תחת לא מן הנפילים ולא מן עם רב" (במדבר רבה פרשה כג ו).
טעותם של עשרת הנשיאים - המרגלים מוסברת גם בכך שלא הבינו את הקדושה המיוחדת של ארץ ישראל, ארצו של הקב"ה - מקום השכינה.
מה הפריע להם?
המדרש מסביר זאת כך:
"זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, מהו "לָכֶם"- לכם היא ראויה, משל למלך שהיו לו עבדים ושפחות והיה משיא לעבדיו שפחות מן אוסיא (ארץ) אחרת ולשפחותיו עבדים מן אוסיא (ארץ) אחרת עמד המלך וחשב בדעתו אמר העבדים שלי והשפחות שלי מוטב שאשיא עבדי לשפחותי שלי לשלי כך כביכול אמר הקב"ה הארץ שלי שנא' (תהלים כד) לה' הארץ ואומר כי לי הארץ וישראל שלי הם שנאמר (ויקרא כה) כי לי בני ישראל עבדים מוטב שאנחיל ארצי לעבדי, שלי לשלי לכך נאמר זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה" (במדבר רבה פרשה כג יא).
גם הארץ וגם ישראל הם קדושים לכן הקשר בינם הוא בבחינת זיווג אידאלי.
בעל ה"שפת אמת" (פרשת מסעי תרמו) מסביר:
"כאשר נכנסו בני ישראל לארץ ישראל ירדה הארה משמים משורש ארץ ישראל של מעלה וזו הכוונה "אשר תפול", וכמו שנתגלה הארה וקדושה בא"י בבוא בנ"י לשם כמו כן ירדה הארה וקדושה לנפשות בנ"י בבואם לא"י כמו הנשמה היתירה של כל יהודי בשבת".
וכעין זה כתב ה"שפת אמת" גם בדרוש אחר (מסעי תרמז - תרמח):
"כי ארץ ישראל מוכן להשראת השכינה אבל הוא באמצעות בני ישראל כי בני ישראל צריכים לארץ ישראל. לכן כשבאו בני ישראל לארץ ישראל נגמר צורת ארץ ישראל. כמו שנאמר אצל יעקב אבינו "ויחן את פני העיר הוא הודה, זיוה והדרה".
על כן המרגלים, מלבד כלב ויהושע, התקשו לראות בארץ את מלוא קדושתה והדרה מכיון שעדיין היה חסר החבור בין הארץ לעם.
אם כך, נלמד מפרשתנו כי ככל שנצליח להתנחל ולהתישב בכל חלק מחלקי ארץ ישראל
ונחזק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל, כך נגביר ונגלה את הקדושה המיוחדת של ארצנו ארץ הקודש.
כך תתחזק עוצמתו הרוחנית של עם ישראל ולא נכשל שוב ח"ו ב"חטא המרגלים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
