ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
רבותינו (בייחוד הנצי"ב מוולוז'ין) שפירשו את הפסוק הזה, אמרו ש"תשוקות הלב" מתייחסות לאנשים שמקיימים מצוות, אבל בלי שום אמונה בערכן או במי שנתן את המצוות, וה"עיניים התרות" מתייחסות לאלה שרואים את המצוות שהם באופן אישי מקיימים דרך הפריזמה של עיניהם ושל הבנתם בלבד. הם תמיד מוכנים להחליף את האמונה הצרופה בקב"ה ואת הציות הדרוש כדי לעבוד את א-ל הנצח ברצונות שלהם או בהבנה השכלית שלהם.
הנטייה הטבעית של האדם להיות בלתי תלוי בצווים ובפקודות של הזולת, לעשות מה שלבו חפץ בלי להתחשב בחובה, במסורת או בהשלכות הסופיות של מעשיו תמיד מעמידה את האדם בעימות עם התפיסה היהודית ששמה דגש על ציות ועל ענווה בפני הבורא.
התורה מתירה לנו רצונות וחשיבה שכלתנית, אך כמו בכל פן אחר בהתנהגות האנושית, יש לנווט אותם ולרסן אותם. אין להניח לרצון ולמחשבה להשתולל וללכת אחרי כל גחמה מתחלפת של החברה האנושית על כל עידניה ודורותיה. קיום המצוות מתוך אמונה שלמה באמיתות ובשלמות של מי שנתן את המצוות האלה הוא בסיס ועוגן לתפיסות החיוניות שמחזקות את החיים היהודיים והופכות אותם לנצחיים. אחרת הלב והעיניים - הרצונות הבלתי נשלטים והשכל והמחשבות הבלתי מרוסנים - יגרמו לנו לסטות מדרך האמת בסופו של דבר.
אבל למה מצוות ציצית היא השיטה הטובה ביותר ללמד אותנו את לקח הציות, השלמות והאמונה? אחרי הכל, יש מאות מצוות אחרות שנראות מתאימות ללמד אותנו את הלקח הזה. גם כאן מפרשי התורה התקשו למצוא הסבר ראוי ומשמעותי.
ההסבר שמדבר ללבי יותר מכול נוגע לצורה שמצוה זו לבשה. על אף שהמצווה נוגעת רק לבגד בעל ארבע כנפות, דבר שהיה נדיר יחסית בתקופה שאחרי התלמוד, לבשו היהודים בכוונה תחילה בגד כזה כדי לחייב את עצמם לקיים את מצוות ציצית. כך הפכה מצוות ציצית למצווה שנכחה בכל מקום בחיינו - לבגד שיהודים לבשו על גופם בכל עת. הוא עזר להם לזהות איש את אחיו ושימש להם תזכורת מרכזית לעול התורה והמצוות שהיהודים קיבלו עליהם ועל כל דורותיהם בהר סיני.
ציצית היא מצווה שבמספרה (בגימטריה) ובצורתה (בקשרים ובחוטים שלה) מזכירה לנו כל הזמן את תרי"ג (613) המצוות שהם הבסיס לקיום ולאחריות שקיבלנו על עצמנו בחיינו ובעולם. הציצית מסכמת בתוכה את כל המצוות - מעשה, את עצם מושג המצוות - שהן לבה של היהדות ועיקרם של החיים היהודיים. זאת דרכה של התורה לפעול על ההתנהגות שלנו וכל המחשבות שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
