ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תמר בת ר' אשר ז"ל
כפי שכבר כתבנו פעמים רבות, היהדות מתנגדת לקיצוניות. היא שואפת לאורח חיים מאוזן שמותאם למצוות התורה ולמערכת הערכים שלה. משום כך התורה דורשת מהנזיר, מאדם שבחר מרצונו להימנע משתיית יין ולוותר על הנאות החברה אנושית, להביא קורבן חטאת בסוף תקופת נזירותו.
בתלמוד מסופר שהכהן הגדול, שמעון הצדיק, מצא בכל תקופת כהונתו הארוכה ככהן גדול רק מקרה אחד של נזירות שהיה מוצדק ושנבע באמת מתוך שאיפה להגיע לקדושה גדולה יותר. התורה איננה מטיפה לסגפנות כאורח חיים. היא מחפשת את האיזון הראוי בין נהנתנות שלוחת רסן מצד אחד להתנהגות נזירית מצד שני. היא ערה לכך שלעתים קשה למצוא את האיזון המושלם, את האמצע, ולכן היא משאירה מקום לתיקונים קלים בהתאם לנסיבות ולטיבן של החברה והתקופה. בדור של התנהגות לא מוסרית - סוטה - אולי יש הצדקה לנטות יותר לעבר הסגפנות. אך התורה מבהירה שאין זו הנורמה הרצויה בחברה היהודית.
בימי הביניים הפכו הפרישות והסגפנות לאורח חיים המקובל בקרב אנשי דת נוצריים ובמידה מסוימת גם בקרב הנוצרים הפשוטים. הלקאה עצמית, כותנות גסות ושאר ייסורים ואמצעי מחסור הפכו לנורמה בנצרות אז. על אף שהתלמוד מתיר ימים של תענית אישית, אין בתלמוד שום התייחסות חיובית לשום צורה של פגיעה עצמית בגוף. אדם חייב להתייחס לגופו בכבוד ובעדינות ולא להתעלל בו. אולי מפני שאווירת התקופה חלחלה גם לקהילה היהודית, אנחנו מוצאים שבימי הביניים יהודים אדוקים השתמשו בסוגים של התנהגות סגפנית כאמצעי להשגת מחילה על חטאים.
החשיבה הקבלית חיזקה לא פעם את דפוס ההתנהגות הזה, על אף שהוא מעולם לא התקבל בעולם היהודי הכללי. משיחי השקר הרבים שקמו בעולם היהודי תמיד נטו להתנהגות סגפנית, שלעתים הייתה מעורבת באופן בלתי מוסבר בנהנתנות ובהוללות פרועה. להבדיל, בתקופות מאוחרות יותר, גם אנשי תנועת המוסר נטו לסוג של סגפנות בחייהם הפרטיים, על אף שגם הפעם היא לא הפכה לנורמה בחברה היהודית הכללית. מקומו של הגבול בין התנהגות מאופקת לסגפנות לא תמיד היה ברור, אך הוא תמיד היה קיים בחברה היהודית. בקיצור, תמיד שררה תחושה שהסגפנות אינה עולה בקנה אחד עם אורח החיים התורני.
עם זה, בדור של נהנתנות שלוחת רסן, כמו דורנו, נראה שיש מקום למידה קטנה של סגפנות כדי ליצור שוב חיים תורניים מאוזנים.
התורה מעודדת אסתטיקה. יופי, סדר, הרמונה, ניקיון, כולם חלק מאורח החיים התורני. הערכת העולם שסביבנו רק מחזקת את האמונה ומגדילה את הכרת התודה שלנו לבורא עולם. בניינים יפים תמיד היו חלק מהמסורת היהודית מימי המקדש ועד בתי הכנסת המפוארים שיש היום בעולם היהודי. האמנות התקדמה מאוד בעולם היהודי, וגם נושאי איכות הסביבה נכנסו לאופק היהודי.
הערכה לתכונות האסתטיות של החיים יכולה רק לחזק את האמונה שהוא הבסיס לחיים היהודיים. בגלות הארוכה של העם היהודי, לרוב הוזנח הצד האסתטי בגלל עוני, רדיפות ופונדמנטליזם בארצות הגולה. העולם הלא-יהודי התנגד בתוקף לכל צורה של יופי בעולם היהודי. הוא קבע ליהודים לבוש מיוחד. בתי הכנסת היו צריכים להיות נסתרים ופשוטים. העוני של היהודים לא אפשר שום הערכה של ממש ליופי ואמנות יצירתית.
בתקופה המודרנית המצב השתנה, וכיום יש עניין מחודש ביופי בעולם היהודי. עיטורים אמנותיים מופיעים על קירות של בתים יהודיים רבים, מזמי התשתית במדינת ישראל נעימים לעין ברובם (מה דעתכם על הגשר החדש בכניסה לירושלים?) ויש הערכה גוברת ליופי הפשוט של ארצנו. אין ספק שהשאיפה לסביבה יפה ונעימה לעין צריכה להיות חלק מאורח החיים בישראל ובכל מקום בעולם שיהודים שוכנים בו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
