ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עם ישראל
בננו בן כ-16, גדל עם כל הילדים בשמחה, מתוך חינוך ליראת שמים והקפדה על מצוות. בתקופה האחרונה, חל בו ממש מהפך. בתחילה התרועע עם חברים בני גילו, יצא איתם בשעות הערב, וחזר מאוחר בלילה מבלי להסביר. היום אנו ממש כואבים את מצבו. הוא החליט שאינו שומר מצוות, הוריד את הכיפה וכמובן לא מתפלל וכדומה. עם זאת, הוא לא מבליט את נוכחותו בבית ולא עושה דברים בהפגנתיות נגדנו ונגד התורה. השאלה של אשתי ושלי היא: האם לנסות להרחיק או לקרב?
תשובה: לפי הצגת התמונה בשאלתך, נראה שהבן ביסודו הוא חיובי, לא עושה "דוקא" אלא כנראה נגרר על ידי חברים לא טובים. אכן, מצינו במסילת ישרים, תחילת פרק ה' מבאר שיש שלושה דברים המרחיקים אותנו למקומות שליליים: הטיפול והטרדה העולמית, השחוק והלצון והחברה הרעה. שני האחרונים קשורים זה בזה מפני שחברה רעה גורמת לנו לעסוק בנושאים שיש בהם קלות דעת, בדומה לליצנות ו"צחוקים" כפי שמקובל לקרוא לכך. קשה לשכנע נער בגיל ההתבגרות לנטוש את החברה השלילית עמה הוא מחובר, מפני שהוא חש שמנתקים אותו ממוקד גדול של חייו. באופן עקרוני, אכן, חיים החברה הינם בריאים וטובים, "לא טוב היות האדם לבדו". חברים מוסיפים רוחב גדול, מיגוון של דעות וכדומה. אלא שזה מתקיים בחברה טובה, כדברי רבי יהושע, (אבות ב' י"ג): "איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם: רבי יהושע אומר, חבר טוב". אם כן, התחברותו של הבן לחברה בכלל, היא חיובית. אלא שאם החברה היא חברה רעה, היא מסיטה אותה למקומות אליהם הגיע.
ולשאלתכם, כיצד לנהוג בו?
בהגדה של פסח אנו קוראים על הבן הרשע, השואל (שמות י"ב): "מה העבודה הזאת לכם"? בתורה עצמה אנו מוצאים תשובה מצוינת לבן זה: "ואמרתם: שבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים, בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל". תמיהה גדולה על בעל ההגדה, מדוע הוא משיב לבן הרשע תשובה כה קשה: לפי שהוציא עצמו מן הכלל, כפר בעיקר. אף אתה הכהה את שיניו ואמור לו: בעבור זה עשה ה' לי, לי ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל. תשובה זו נלקחה מהכתוב על הבן שאינו יודע לשאול, ומה עניינה אצל הרשע? נראה, שיש שני סוגים בנים רשעים: רשע לתיאבון ורשע להכעיס. יש רשע, הנמשך אחר הנאות העולם, או אחרי חברה רעה, ומתוך כך פורש מדרכה של תורה. עליו דיברה התורה, ולימדה אותנו להסביר לו תשובה נוחה ומוסברת שעיקרה הוא: "אתה בחרתנו מכל העמים!" כאשר הקב"ה הכה את מצרים ובאותה שעה פסח על בתי בני ישראל, בנגפו את מצרים, ואת בתינו הציל, זו התגלות ממשית של בחירת עם ישראל והבדלתו מן העמים. התשובה למי שעובר מתוך נפילה לתאוות היא, התחברות עם השליחות של ישראל בעולם. לאומות העולם אין רע אם יימשכו במידת מה אחרי תאוותיהם. אך לישראל, הדבר מזיק ופוגם בשליחות האלוקית. אחרת היא התשובה לרשע להכעיס, זהו אותו רשע, הפורש מן הכלל ושואל מה העבודה הזאת לכם, ולא לו. וכדברי הרמב"ם (אבל ,א', י') על הפורש מדרכי ציבור, שאין מתאבלים עליו. רשע זה יש להכהות את שיניו כדברי בעל ההגדה, להרחיקו ולהתרחק ממנו.
אם נחזור אליכם, בנכם אינו עושה להכעיס, אלא לתיאבון. חברו אותו להסטוריה הישראלית, דברו במשפחה על יד ה' המלווה אותנו, החל מיציאת מצרים ועד לימינו אלה ממש. הראו לו, שהקב"ה הולך עמנו יד ביד, גם בגלויות הקשות וכמובן בגאולות אשר במהלך השנים. המשיכו להתייחס אליו כאל בן לעם ישראל, ומתוך אהבה יסורו התאוות, ויחזור הבן אל שולחנכם.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
29 - יסודות בחינוך
30 - אחד רשע
31 - קדימה, המפתחות בפנים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
