ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- דמוקרטיה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
השאלה הזאת מטרידה את החברה הישראלית ואת מערכת המשפט כבר כמה עשורים. אנחנו, היהודים האורתודוכסים, מגדירים "יהודי" במונחים של חיים יהודיים מסורתיים, של מנהגים ומצוות. וכמובן, אנחנו גם מאמינים שכאשר ההגדרה ל"יהודית" מתנגשת עם ההגדרה ל"דמוקרטית", מתוך כבוד ליהדות ולהיסטוריה של החיים היהודים, הפן הדמוקרטי צריך לוותר.
במשך שישים שנה היה במדינת ישראל סטטוס קוו בכל הנוגע לשמירת פומבית של מצוות היהדות - שבת, כשרות וכדומה. אף אחת מן הקבוצות, לא החילוניים ולא הדתיים היו שבעות רצון לגמרי מן ההסדר הזה, אך הוא מקובל על רוב החברה הישראלית - מין הסדר של "חיה ותן לחיות".
אך גם החילוניים הקיצוניים וגם הדתיים הקיצוניים תמיד ניסו לשנות את הסטטוס קוו, כל אחד לטובת התפיסה שלו. לכן תמיד יש בציבוריות הישראלית מתח סמוי שמכרסם בסטטוס קוו ומעורר מחלוקות. המתיחות הזאת בדרך כלל מגיעה לבסוף לבית המשפט שבו האווירה הרווחת היא שדמוקרטיה מנצחת את היהדות כשיש עימות בין השתיים. הדבר גורם לאוכלוסייה הדתית, שאיננה קטנה, לאבד את האמון במערכת המשפט ולחוש התמרמרות כלפי רשויות החוק, מעשיהן וגישתן.
שתי תקריות שהגיעו לחדשות בשבוע שעבר מדגישות את הבעיה. האחת נוגעת לרשת מרכולים שמתכוונת להיות פתוחה ברציפות כל השבוע ובכך להפר, לכאורה, את הסטטוס קוו בנוגע לשמירת השבת. החברה הזאת מחזיקה גם רשת מרכולים שפונה לקהילה החרדית. כדי להפעיל על החברה לחץ ולהביא לכך שתחזור בה מההחלטה לפתוח את מרכוליה גם בשבת, הכריזו כמה ממנהיגי החרדים על חרם על אותה רשת שמשווקת לציבור החרדי.
חרמות ונידויים הם לרוב נשק שהמנהיגים האלה משתמשים בו על אף שהניסיון היה צריך ללמד אותם שבסופו של דבר השיטה הזאת איננה יעילה, לצערנו, ולא פעם משיגה את התוצאה ההפוכה.
אף-על-פי כן ברור שכאשר הפרה חברה זו את הסטטוס קוו ובחרה להגדיר את האופי "הדמוקרטי" של מדינת ישראל במונחים של מה שנראה לה כיתרון הכלכלי, הדבר אפשר לה להתעלם לגמרי מההיבט "היהודי" של מדינת ישראל. יש בכניעה לחמדנות על חשבון ההרמוניה בקהילה מידה רבה של חוסר אחריות וגם חוסר רגישות לצביון היהודי של המדינה שמתבטא בדפוס של חילול שבת שהולך ומתרחב בכל התחומים של החיים בישראל. זאת שטות ורשעות להאמין שהאופי היהודי של מדינת ישראל יצליח להשתמר אם נמשיך להחריב את השבת הציבורית במדינת ישראל.
מסופקני אם שיטת החרם תצליח, על אף שאני מקווה שכן, אבל זה קרב שאנחנו, היהודים הדתיים, צריכים להתחיל לנהל לא רק למעננו אלא למען עתידה של מדינת ישראל כולה.
התקרית השנייה הייתה הפסיקה של בית המשפט בישראל שמותר למכור חמץ בפסח בחנויות ובמסעדות יהודיות. שוב, זאת הפרה ברורה של הסטטוס קוו ואפילו של תקנות מקומיות שאוסרות על מכירת חמץ בפסח. הקבוצה שהגישה את התביעה מתנגדת לכפייה דתית, אך איננה מבינה שבכל חברה יש כפייה כזאת או אחרת, ולא, תשרור אנרכיה. חוקי "הכפייה" הם אלה שיוצרים את בסיס הקונצנזוס של החברה עצמה. לפסח ולחמץ יש היסטוריה ארוכה בעם היהודי, ארוכה יותר מקיומה של מדינת ישראל ומן הקידמה המודרנית. התעלמות מההיסטוריה הזאת ומן הרגישות של הרוב המכריע של הישראלים לנושא רק מחזקת את התחושה שבבתי המשפט בישראל הפן היהודי מתבטל מיד כשיש ניגוד בינו לבין משהו דמוקרטי לכאורה.
הנביא יחזקאל מספר שיהודים זה מכבר הכריזו שהם ככל העמים - "דמוקרטיים" עד העצם. תגובת הקב"ה הייתה שהוא לא יניח לזה לקרות - שהאנטישמיות והעוינות של האומות תכפה (הנה שוב המילה הזאת) על היהודים להישאר יהודים. אולי אנחנו עדים היום לשידור חוזר של התרחיש הזה במדינתנו. אלקים מעדיף, לכאורה, "יהודי" על פני "דמוקרטי" אם יש ניגוד הכרחי בין השניים. מעט שכל ישר, רגישות כלפי הזולת, אלטרואיזם ורצון טוב (דברים שכולם נמצאים במינון מועט מדי, לצערנו, במגזרים רבים בחברה שלנו) יתרמו הרבה מאוד להפיכת מדינת ישראל למדינה יהודית ודמוקרטית באמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
