ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
ערב שבת ממלא תפקיד חשוב באווירת השבת עצמה. אני זוכר שבארצות הברית, אנחנו, שומרי השבת, נהרנו לבית הכנסת לתפילת ערב שבת עדיין מתוחים ומרוטי עצבים מהפקקים בדרך הביתה ממקום העבודה, ולעתים קרובות הגענו הביתה רק דקות ספורות לפני כניסת השבת. נדרשו לנו שעות ארוכות כדי להכניס את הגוף, הרוח והנשמה לאווירת השבת.
הגאון הרב יעקב קמינצקי זכר צדיק לברכה, אמר לי פעם בכישרונו הייחודי לומר כל דבר במילים ספורות: "הצלחנו להציל את השבת באמריקה, אבל לא את ערב השבת". אחד היתרונות הגדולים, ויש רבים, שמצאתי לעצמי במגורים בירושלים הוא ערב השבת. אני עסוק בענייני השבת מיום שישי בבוקר ועד כניסת השבת. כשהשבת הקדושה נכנסת לחיי, אני כבר רגוע וכמעט שליו ומסוגל לקבל אותה ולספוג אותך לתוך הווייתי.
אני נדהם מהשקט שמקדים את כניסתה אפילו בשכונה כמו שלי, שיש בה עורקי תחבורה ראשיים שממשיכים לפעול גם בשבת עצמה ושכנים טובים שהם לא בהכרח שומרי שבת כהלכתה. כאן השבת מיוחדת מאד, אבל גם ערב השבת מיוחד לא פחות.
בתלמוד מסופר שהרבה חכמים וגדולים שחיו בתקופה זו עסקו במו ידיהם בהכנות לקראת השבת. מלאכות שונות, החל מעריכת השולחן והכנת הדגים המלוחים ועד טאטוא הרצפה, כולן נחשבו לפעולות חשובות ומכובדות בהכנת הבית והאדם לקראת כניסת השבת.
אף שאינני גדול או חכם במיוחד, בביתנו אני אחראי לעריכת השולחן בשבת ולפיקוח על ארוחת השבת שמתבשלת בתנור שלנו. הפעולה הזאת נעשית בחשאי, מאחר שזה התחום של אשתי, וחלוקת עבודה ברורה היא מהלך נבון אם רוצים יחסים טובים בנישואים. ובכל זאת, היא מאפשרת לי לומר לאורחים בשולחן השבת שלנו שהאוכל הוכן תחת השגחה רבנית קפדנית.
המסורת היהודית דורשת מהבעל גם להכין את הנרות שאשתו מדליקה עם כניסת השבת. אני רואה בזה מעשה של חיבה כלפי אשתי וכלפי השבת עצמה. יש מנהג שהבעל אפילו מדליק את הנרות כדי לוודא שהפתילות טובות ואז מכבה אותן עד שהאישה מדליקה אותן שוב בכניסת שבת. הדברים הקטנים בחיים ובבית הם אלה שבונים מערכות יחסים טובות. היהדות לא מתייחסת לשום דבר כדבר קטן, ובוודאי לא כשהוא חלק מההכנות שאדם מכין את עצמו ואת ביתו לקראת השבת.
התלמוד משתמש ביחס שבין ערב שבת לשבת כמטפורה לחיים עצמם. נאמר "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". זה נכון לא רק במובן המילולי הפשוט. זאת גם הגישה של היהדות כלפי החיים בכלל.
כל הצלחה (המתמשלת בביטוי "שבת") בכל תחום שהוא, בחינוך, במסחר או בחיים האישיים, מותנית תמיד בטרחה שאדם טורח כדי להשיגה ("ערב שבת"). במסכת אבות אמרו רבותינו: "לפום צערא אגרא", לפי המאמץ והצער נקבע גם השכר. היהדות איננה מאמינה בארוחות חינם. ערב השבת הוא זה שמביא את השבת אלינו בכל הדרה, פשטותה ושלוותה.
העובדה שכבר ביום שישי אחר הצהריים העסקים נסגרים ובבתים נעשות הכנות, תורמת רבות לאווירה של ערב שבת. למרות כל הניסיונות ליצור חיים יהודיים בלי שבת מסורתית, היום ברור בעליל שהשבת נשארה אבן הפינה של החיים היהודיים ושל הרציפות היהודית. האמירה המפורסמת "יותר מששמרו היהודים על השבת שמרה השבת עליהם" נכונה היום יותר מתמיד ואומרת על החברה שלנו לא מעט. כשכל האידיאולוגיות שהיו אמורות לגאול אותנו מצרותינו, נכשלו חרוצות וברורות, נשארה השבת מגדלור של תקווה לעם ישראל וסמל לברית הנצחית שלנו עם הבורא. זה מה שהופך גם את ערב השבת למרכיב חיוני כל כך בחברה שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
