ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן אלגרה
עם זאת, למתן שם לתינוק חדש במשפחה יש מקום חשוב במסורת היהודית. האשכנזים נוהגים לקרוא לתינוקות על שם קרובי משפחה שהלכו לעולמים או על שם גדולי תורה. אצל רבים מבני עדות המזרח מקובל לקרוא לילדים על שם הסבא, הסבתא או קרובי משפחה חשובים אחרים בעודם בחיים. בשני המקרים למתן השם לילד נלווה מטען רגשי גדול.
במהלך הקריירה הרבנית שלי הייתי עד לוויכוחים משפחתיים מרים שהתנהלו בזמן הברית, כשילד נקרא על שם סבא אחד ולא על שם האחר. בגלל אירועים כאלה, שאינם נדירים, לדאבון הלב, ידוע לי על מקרה שבו רב חסידי גדול הורה למשפחתו שלא לקרוא לשום ילד במשפחה על שמו במשך שלושה דורות לפחות, כדי שלא לגרום לסכסוכים במשפחה. אני זכיתי לראות את הדור הרביעי שלו שבו השם הזה הופיע ושוב ושוב.
מכל מקום, לאנשים חשוב מאוד להנציח את שמות ההורים או הסבא והסבתא במשפחה. זה יוצר תחושת רציפות ואפילו מעניק מידה של אלמוות למבנה המשפחתי ולרגשות המשפחה. זאת תזכורת מתמדת להישרדות היהודית למרות כל הקשיים, לעברנו שמלווה אותנו תמיד ולקשר ההדוק בין כל דורות היהודים. לכן יש בשם הרבה יותר ממה שנראה לעין או נשמע לאוזן.
כל זה עלה בדעתי באחרונה כשהנינה החדשה שלי נקראה על שם סבתא-רבה שלה שהלכה לעולמה. על אף שיש לי נכדים ונינים אחרים שנקראו על שם הוריי המנוחים, הרגשתי שהשם הזה ניתן מתוך רגש עמוק יותר מהשמות האחרים. מצאתי בזה נחמה גדולה ותחושה עזה של סגירת מעגל הציפה אותי.
חשיבות השמות בחיים היהודיים הפכה בשבילי במפתיע לעניין ממשי מאוד ואישי מאוד. למדתי שאין אדם מכיר את עצמו באמת ובתמים אלא כשהוא מתמודד עם הדברים במציאות. תמיד חשבתי שאני לא חלק ממשחק השמות. טעיתי.
אחד הדברים שאפיינו את החלוצים הראשונים בארץ-ישראל היה נטישת המנהג לקרוא לילדיהם בשמות קרובי משפחה שהלכו לעולמם. הם העדיפו לבחור בשמות תנ"כיים או בשמות עבריים שמתארים פרחים, פירות, רגשות וכדומה. זאת, במידה רבה, האופנה גם היום. הם התנתקו לגמרי מהמסורת ומהמנהגים, ושלא יהיה ספק בלבכם, החלוצים הראשונים היו נחושים בדעתם להיפטר מכל זכר למסורת יהודית, ולכן השמות התנ"כיים החדשים כללו שמות של רשעים, עובדי אלילים ואנשים אחרים שהיהדות דחתה אותם כדוגמאות לחיקוי לדורות הבאים. אבותיהם היו מזדעזעים לגלות שצאצאים נושאים שמות כמו עומרי, נמרוד, אבויה, שימי, ירבעם ועוד.
אך הזמנים השתנו ואיתם השמות. שמות ביידיש שהיו נפוצים מאוד במזרח אירופה הולכים ונעלמים אפילו בחוגים דתיים ביותר. הם הורדו בדרגה למעמד של שמות נוספים שכמעט לא נעשה בהם שימוש בחיי היומיום. המגמה של צמצום השימוש בשמות ביידיש רווחת כיום בכל העולם היהודי ולא רק בישראל. אני משער שכאשר יהדות מזרח אירופה תישכח מן הלב, למרות כל אירועי ההנצחה לשואה, גם השמות האלה יעברו מן העולם. כך קרה גם לשמות של יהודי בבל וחכמי התלמוד כמו אביי, רבא, רב פפא ואחרים. כולם נעלמו מהחיים היהודיים היום. אם שמות כאלה כבר עברו מן העולם, לשמות ביידיש, ולא משנה כמה היו נפוצים בעבר, צפוי גורל דומה.
השמות העבריים של התנאים במשנה, שהיו בעיקרם שמות עבריים, שרדו יפה עד ימינו. שמות יווניים ורומאיים שהיו נפוצים בתקופת בית שני בקרב היהודים גם הם נעלמו כמעט לגמרי. בחברה היהודית היום שמות אנגליים, צרפתיים, ספרדיים ורוסיים תופסים את מקומם. אפשר כמעט לעקוב אחרי אירועים בהיסטוריה היהודית לפי השמות שנשאו היהודים בתקופות השונות ובמקומות השונים. השמות חשובים ליהודים, אם כך. הם מספרים את סיפורנו ומגלים את עברנו ואת שאיפותינו לעתיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
