ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
והנה, בתחילת הפרשה, ישנם שני פסוקים העוסקים בהכנת שמן למנורה - "ויקחו אליך שמן זית זך". שואלים המפרשים - מדוע פסוקים אלו מופיעים בפרשה העוסקת בהכשרת הכהנים ולא בפרשה העוסקת בעשיית המנורה?
אלא, שכאן גילתה לנו תורתנו הקדושה את מעלת התורה המיוחסת בייחוד למשה רבנו. במשכן היו שני כלים המרמזים על הופעת אור התורה:
הראשון - הארון, שבו שכנו שני לוחות הברית, והוא מייצג את התורה שבכתב וקבלת התורה שבעל פה (מסירת התורה מרב לתלמיד). והשני - המנורה, שעיקר סגולתה היא תורת החידוש והחקירה שנמסרה למשה והוא מסר כוח זה לדורות הבאים. האור השופע מכוח המנורה, מייצג את הכוח שיש לחכמי ישראל לחדש בתורה, ולדרוש את הפסוקים על פי מידות שהתורה נדרשת בהן.
בכך שהתורה כתבה את עניינה של המנורה, בתחילת הפרשה העוסקת בכהונה, היא מגלה לנו שמדרגת הכהונה ועבודת המקדש היא קרובה במעלתה למעלת התורה. בראשונה נאמרה מעלת התורה, ומייד אחריה מעלת הכהונה. לכן הפסוק אומר על הכהנים "הקרב אליך", שהם מתקרבים למשה. בחירת אהרון לכהונה איננה בגלל כישרון ומעשים, אלא מעצם הבריאה נשמתו מיועדת לעבודת הכהונה. ובזמן קורח שרצה במחלוקתו לטעון שהכהונה קשורה למעלות המידות, התברר שזו בריאה בהווה שאינה ניתנת לשינוי.
גם בזמננו, על אף שאין לנו את עבודת המקדש, ישנה קדושה מיוחדת לכוהנים, וחלים עליהם מצוות מיוחדות: הימנעות מטומאת מת וזהירות מנשיאת נשים שאינם כשרות לכהונה. בנוסף - ישנה מצוות "וקידשתו", אנו חייבים לכבד את הכהן - להעלותו ראשון לתורה, להקדימו לברך ולנהוג בו כבוד.
אולם, עיקר שמירת מעמד הכהונה הוא לקראת העתיד. אנו מצפים שלא ירחק היום ועם ישראל ישוב לארצו במלוא כוחו ויזכה גם להקמת המקדש ולחידוש העבודה בו. לכן, חשוב שהכהנים יתחילו להתכונן לקראת חידוש העבודה במקדש! לשם כך ערך החפץ חיים ז"ל ליקוטי הלכות על סדר קדשים כמו שהרי"ף כתב על שאר סדרי הש"ס, וב"ה זכינו בימינו, שקמו מספר כוללים, שבהם שוקדים על לימוד סדר קודשים בעיון כמו שלומדים בישיבות סדרי נשים ונזיקין.
כשם שאנו מתפללים כל יום ומבקשים להשבת השכינה לציון, כך עלינו לפעול כדי לקדם את עבודת המקדש. לכן יש לטפח בכהנים את הנכונות להיותם משרתי כלל ישראל בעבודת המקדש, ואנו מצידנו נדע לכבדם ולייקרם גם בימינו, עד שנזכה לראות בישועת השם ובנין בית מקדשנו במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
