ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
שאלה:
משפחתנו גדלה ב"ה, ולא מזמן נולד ילדינו החמישי. אני לא עובדת, וכל היום אני בבית עם הילדים, כשהגדולה שלנו בת תשע. מצד אחד אני מרגישה קצת מנוצלת, כל עול הבית עלי (למרות שבעלי עוזר כשהוא פנוי). מאידך, כשאני דורשת מהגדולים לעזור, אני מרגישה כמו שוטר, ולפעמים מרחמת עליהם על כך שאני שוללת את החופש שלהם. איך עושים שלום במחשבות?
תשובה:
הבית, וכל העבודות הרבות של אחזקתו, טיפוחו וניהולו, אינו הקניין הפרטי של עקרת הבית. אמת, חכמים מלמדים אותנו: "אמר ר' יוסי: מימי לא קראתי לאשתי, אשתי, אלא לאשתי, ביתי" (שבת קי"ח), אולם הכוונה היא, בעיקר כלפי הבעל - הצריך לראות את הבית כממלכה של האישה. היא אכן האחראית על ניהולו, ולכן, כל החלטה של הבעל ביחס לבית, חייבת לעבור כהצעה לאשתו, והיא תחליט אם לקבל את הצעת הבעל, אם לאו.
מלבד נקודה זו, יש לדעת, כי כל בני הבית הם חלק בלתי נפרד ממנו, והבית הוא חלק בלתי נפרד מהם. הרי כל בני הבית נהנים ממנו, כולם נהנים מהנקיון, הבישולים, הכביסות ושאר הנושאים שהאם מופקדת עליהם, וברור שהם שותפים גם בחובות. אך זה רק צד אחד, המצביע על מחויבות בני המשפחה, מתוך היותם משתמשים בשירותי הבית. בנוסף לזאת, בית הוא מהות של חיבור המשפחה, כעין מטריה המאגדת בתוכה את בני הבית, והופכת אותם לבעלי מטרות דומות, המקשרת איש לרעהו בקשר חם של אהבה ואחווה. אנו כהורים חייבים לתת לילדינו את תחושת השייכות והשותפות בבית, וממילא גם את הנשיאה בעול. לעיתים אנו רואים את התמונה באופן מעוות, ונדמה לנו כי הטלת מטלות על ילדינו היא להם לטורח שאינם מעוניינים בו. אם נשנה את גישתנו לכך, יגרור הדבר שינוי יחס גם מצד הילדים.
בעניין אחר, כיבוד הורים, אומרים לנו חכמינו: "יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, ויש מטחינו בריחיים ומביאו לחיי העולם הבא" (קידושין ל"א). אמנם, רש"י ותוספות שם מפרשים על פי הירושלמי, שמדובר בבן העובד לפרנסתו בריחיים, ובאו לקחת את אביו לעבודת המלך, אמר הבן לאביו: טחון אתה בריחיים ואני אצא במקומך לעבודת המלך. אולם, בפירוש ראשון מפרש רש"י שהבן מראה לאביו שאינם יכולים להתפרנס ללא עזרת האב ובכך מביאו לחיי העולם הבא. אם נחזור לעניין, הטלת אחריות על אחד מבני המשפחה, הופכת אותו לשותף ונותנת לו סיפוק ושמחה. לכן ודאי ראוי ונכון לחבר את הילדים ולחלק להם תפקידים, כמובן, כל אחד לפי גילו ולפי יכולתו. כאשר אנו ההורים בטוחים שהדבר הוא לטובתם, ומטילים עליהם את העבודה בשמחה, גם הם יקבלו את הדבר באופן זה, ואף יראו בכך כבוד ואמון, כאשר אנו סומכים עליהם ורואים בהם חלק אורגני מהבית. הרגשתך כאילו את שוללת מהם את החופש ומשעבדת אותם, היא הרגשה שבטעות יסודה, ואם היא תמשך, ודאי יגיבו הילדים בהתאם, וישתדלו להתחמק מכל עול. אולם כאמור, אם תשני את גישתך, ותדעי בוודאות שדרך החינוך הנכונה והטובה היא להטיל עליהם תפקידים, מתוך שותפות ולא מתוך שיעבוד, תראי כיצד הם מצטרפים ומסייעים בשמחה.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
24 - מה הילד רוצה באמצע הלילה
25 - שותפות במשימות הבית
26 - ספרים חינוכיים עם תעודת הכשר
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
