ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- מידות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
מי שנגוע בתכונה זו הוא מסכן. הקנאה הורסת אותו. זה כמו ריקבון פנימי שאוכל את האדם מבפנים, והוא מה שאמר החכם מכל אדם: "ורקב עצמות קנאה". פעמים שיש לאדם כל טוב, וכל עוד שהוא לא ידע שיש לחברו דבר נוסף הוא היה מאושר. אך כאשר נודע לו שלאחר יש משהו יותר הוא מקנא ואינו יכול כבר להנות אפילו ממה שיש לו. אין הגיון לקנאה. המקנא - טיפש וסכל. אילו לשני לא היה דבר נוסף הוא היה מאושר במה שיש לו. כעת שיש לשני מכשיר חדש, הוא עצב ומצטער. מה זה צריך להפריע לך, מה שיש לשני? מה זה מועיל מה שאתה מקנא? כמובן, שורש הדבר הוא חסרון אמונה. המאמין אינו מקנא. המאמין שהכל בא מאת ה', הנותן לכל אדם את הראוי לו והכל לטובה, ואין אדם נוגע במה שמוכן לחברו אפילו כמלוא הנימה". המאמין אינו מקנא ואינו יכול כבר להנות אפילו ממה שיש לחברו. הקנאה מצויה בין בעלי אותה אומנות. שניהם עושים אותו דבר, מדוע השני מצליח יותר? זה כואב, זה מעליב. לפעמים אדם לא מרגיש כמה הקנאה אוכלת אותו, כמה הוא סובל ממנה, ולכן חשוב שהאדם יהיה מודע לחסרונה של מידה זו, ועצם הידיעה כבר מרימה אותו ובולמת במידה מסויימת את התפשטותה.
ההשוואה בין אחד לשני אינה צודקת, כי אין אדם דומה לחברו לא במראה, לא במידות. כל אדם הוא בריה מיוחדת ויחודית, ולכל אדם תפקיד משלו לפני מבנה כוחותיו. לכל אחד מעלות וחסרונות. אי אפשר למדוד את המעלות של האחד כנגד המעלות של השני, כי הן שונות זו מזו. האחד חכם, השני בעל מידות. האחד בריא, השני עשיר. אי אפשר להשוות כי אין אדם יודע את העתיד. לאחד טוב היום, אבל מי יודע מה יהיה מחר, לשני רע היום אבל מחר יהיה טוב. מה יש לקנא במעלה זמנית שיש לשני. כל עוד אין אדם יכול להסתכל במבט מקיף ושלם שבוחן את העבר ואת העתיד, שבוחן את הכל ביחד, אין סיבה לקנא, ואין סיבה לרצות להיות כמו השני. זה כלל לא בטוח שלשני בסה"כ יותר טוב. להיפך הנכון: זה בטוח שיש לכל אחד בדיוק מה שצריך שיהיה לו, והוא בהחלט רשאי להיות שמח בחלקו. בקיצור, הקנאה באה מתוך ראיה צרה ומצומצמת. לא רואה את העתיד, לא את העבר, אלא מביטה בפרט מסויים בו יש מעלה לשני יותר מאשר לו. לא צריך להצר את המבט ולסבול.
אמנם לפעמים הקנאה יכולה להועיל, היא מגרה ומעוררת את האדם להתקדם: "קנאת סופרים תרבה חכמה". אכן קנאה שהיא מזרזת יש בה צד טוב, אבל אעפי"כ עדיף למצוא דרכים אחרות לזרוז למיצוי עצמי. ההתקדמות צריכה לבוא מתוך דחף פנימי עצמי ולא מפני שהשני הצליח וצריך להשיג אותו. ולכן אמרו חכמים: "בעקבתא דמשיחא חכמת סופרים תפרח", כנראה בגלל שהיא באה מקנאת סופרים והקנאה גורמת לריקבון, ולעתיד-לבוא אומר הכתוב: "וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
