ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
להלכה - "אין מקדשים חודשים ואין מעברים שנים אלא הסנהדרין הגדולה". וכאן נשאלת השאלה כיצד בזמנינו פועלת מערכת מועדי ישראל מי מקדש ומי קובע?
הרמב"ן בהשגותיו על ספר המצוות (מצוה קנ"ג) כותב שהלל הנשיא האחרון, הוא שקידש את החודשים ועיבר את השנים עד ביאת הגואל, אולם בדברי הרמב"ם איננו מוצאים כל אזכור לנושא זה, לא בפירוש המשנה, לא בספר המצוות ולא ביד החזקה.
כדי להבין את שיטת הרמב"ם אנו זקוקים להנחת יסוד חדשה, כפי שמסביר בעל המשך חכמה - שהרמב"ם כותב, שישנה הלכה למשה מסיני שבזמן שאין סמוכים בפועל, מקדשים על פי החשבון. ומי זה שעושה את חלוֹת הקדושה? זה הציבור שנמצא בארץ ישראל.
הציבור שיושב בארץ יש לו הפוטנציאל לחדש את הסמיכה כפי שכותב הרמב"ם (בהלכות סנהדרין פרק ד' הלכה י"א). מכאן רואים שיש לקיבוץ הכללי של יושבי הארץ דין סמוכים לעניין המשכיות הסמיכה, וכך גם לחשבון של יושבי הארץ יש את הסמכות שאם יושבי הארץ וכל חכמינו מסכימים על תאריך ראש חודש, החלוֹת חלה היום כמו בזמן הסנהדרין הגדולה.
לכן הרמב"ם כותב (מצוות עשה קנ"ג) דבר חשוב ביותר, שאילו היה קורה בזמן מן הזמנים שיהודים לא היו נמצאים בארץ בכלל, כל מערך מועדי ישראל היה מתערער לחלוטין.
כאן רואים בעליל את גודל החשיבות של ישיבת ישראל בארץ שרק הם, אפילו אם הם מספר קטן מהווים את קיום האומה, ובזכות אותם מעטים, כל ישראל בעולם יכולים לחוג את מועדי ה'.
קיומה של האומה מותנה במידת היותה בארצה. כל אחד מבין שכל מה שמרבים ישוב יהודי בארץ, מחזקים את החטיבה הלאומית הכללית ואין דומה עשרה יהודים שנמצאים בארץ לכמה מיליונים. חיזוק ההתיישבות במרחבי ארצנו מחזק את הבנין הלאומי הכללי, עד שנזכה שכל אחינו הפזורים בארצות הגולה יתכנסו לארצנו הקדושה ואז נזכה גם לגאולה שלמה בקרוב בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
