ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- קומי אורי
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלקנה בן שלומית
לכל דור מועידה ההשגחה העליונה מנהיג ראוי לאתגר גילוי הקודש הייחודי לאותה העת, מעלותיו כדוד המלך בעל לב מלא חמלה וגם אמיץ, הנכון לקרב במסירות נפש בעבור האומה, השולט ברוחו, מקשיב לרחשי הדור ומהם מרוממם. בעל דעה רחבה הרואה את הסיכויים ואינו מתעלם מהסכנות, מסוגל להנהיג, ליזום ולקבל הכרעות קשות מתוך אחריות, איש שרוחו מבקשת את הקודש ו"ירא אלקים".
כזה היה איש האלקים, המאור הגדול הגאון מוילנא - הגר"א, שהיה הנחשון שהניע את תהליך הגאולה, שממעיין התורה חי ודבקה נפשו בגאולת ישראל. ומאז מותו עד היום, כתלמידיו אנו חיים בשאיפה הרוחנית הזו, וב"ה מעמיקים ומתעלים מחזונו. הראי"ה קוק היה מתלמידי הגר"א, ובנו הרצי"ה רבי ומורי הצדיק, והנזיר, והרב חרל"פ, והרב ישראלי, ור' אריה לוין הצדיק, ורבינו הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, וכל תלמידי הרב קוק שהולכים לאורו ומוסרים את נפשם למימוש תהליך הגאולה.
זכה דורנו לגאון ראש ישיבת "מרכז הרב" הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל שעמד בראש הישיבה 25 שנים, עד גיל 96, והיה דשן ורענן כעץ שתול על פלגי מים, מתלהב כנער באהבתו לתורה; כמעיין המתגבר, מחדש בהלכה, בתלמוד, באגדה. היה דיין ונשיא בית הדין הגדול, והרב הראשי לישראל. ענק בתורה היה, שקדן מופלא, עד הרגע האחרון ממש דבק בתורה.
בחמלה רבה אמונתך
חמלה בלבו היתה, כאש המאירה, מחממת ומשקמת לבבות שבורים. ביגיעה עצומה עמל לשחרר עגונות ובכל מאודו עשה לעודד אלמנות. נספר סיפור אחד מאלפים שנחוש את חכמתו בחמלה. מעשה באלמנה שנפל עליה הכאב והטיפול בברכת ריבוי הילדים, והיתה הולכת לאישים דגולים לחזקה, וגם לרבינו נכנסה. שטחה לפניו את מצוקתה ועלבונה, הקשיב הרב בקשב רב והשיב: זה מצב איום ונורא להיות אלמנה, ועוד צעירה ומטופלת בהרבה ילדים, ואז הזדקף ואמר: התנערי מעפר קומי, תקווה גדולה לך, הילדים זקוקים לאישה בוטחת, לאמא בריאה ושמחה, הם יגדלו לתפארת עם ישראל וינחלו רוב ברכה.
את הסיפור הזה סיפרה האישה ב"שבעה", ואמרה: רק ממנו קבלתי נחמה, כוח להתגבר, מפאת שהוא הבין והזדהה עם גודל כאבי. בתחילה אמר "זה מצב איום ונורא" - ואזי יכולתי להשלים ולקבל את דבריו האחרונים, ובס"ד הבית התמלא ברכה ונחת כמאמרו.
יחסו של רבינו לאמו האלמנה היה מהודר ביותר, יום יום היה סועד אותה, גם בהיותו דיין עסוק ביותר, ואמו אמרה: מי ייתן ויכולתי לרחוץ את רגליו ולשתות את המים הזכים...
גדולי הדורות מקבלים פניו של גדול הדור
למרות מעמדו הנישא בשררת הרבנות המשועבדת למלכות, גיבור כארי היה להרחיק מעצמו את החנופה והשקר, דחה את הלחצים הסוחטים, ופסק את פסקי התורה הטהורה - שאין שום היתר לגרש יהודים, ואסור באיסור חמור למסור חבלי ארץ-ישראל לידי נוכרים, וכל פקודה מכל גורם לעשות זאת נוגדת את דת תורתנו הקדושה. ולכן כל חייל ושוטר הנקרא לפנות יהודים, ומזיק לרכוש המתיישבים, הרי הוא גוזל, ועל כל יהודי לעשות כל אשר ביכולתו למנוע עבירה של עקירה וגירוש. ועם ישראל הכיר והוקיר לו את מסירות הנפש, שגם בהיותו זקן לחם בכל עוז רוחו, וכשהגיעה שעתו להיכנס לגן-עדן בחג הסוכות בערב שבת קודש, ליוו אותו עשרות אלפים, והספד גדול עשו לו גם בחג כראוי לגדול הדור. ובבית-דין של מעלה יצאו לקראתו גדולי הדורות, הגר"א, הרב קוק והחפץ חיים, שביקשו את הגאולה ממקור התורה.
אשרי העין ראתה כהן ישיש בן 95 רוקד ושואג בנעילה. אשרי העין ראתה כיצד רבינו מתלהב בעת העמיק בדבקות בתלמודו ושיעורו. מה נהדר היה רבינו בחייכו במאור פנים בעשותו מצוות. אשרי הדור שצעירים דבקו בישישים כרבינו הטהור ושתו בצמא את דבריו עד גבול גן-עדן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
