ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
באווירה ששוררת בחברה הישראלית החילונית היום, ערכי יסוד יהודיים כמעט אינם מוכרים, ועל אחת כמה וכמה אינם מונחלים או נלמדים.
הרמב"ם, באוסף ההלכות הגדול שלו מקדיש חלק שלם להוראה, למורים, לתלמידים ולענייני ידע וחינוך. הכלל היסודי הוא שמורים ראויים לכבוד והוקרה. אדם צריך לעמוד לפני מורו, לדבר אליו בנימוס ואפילו לכבד אותו יותר ממה שהוא מכבד את אביו ואת אמו. התלמוד מתמצת זאת באמירה שההורה אמנם הביא את הילד לעולם הזה, אבל המורה, שמלמדו חכמה, מביא אותו לעולם הבא, לעולם של הרוח, של יצירתיות, של רעיונות, של ערך עצמי וחיי נצח. במובן זה ההוראה עולה אפילו על ההורות. זאת תפיסה שמיד מעוררת בנו כבוד והוקרה כלפי המקצוע.
הוראה מעולם לא היתה מקצוע משתלם בעולם היהודי. שבט שמעון שממנו יצאו המורים והסופרים נחשב לשבט העני ביותר, במונחים כספיים, מכל שבטי ישראל. אך בחברה שלא מודדת הצלחה או כבוד רק בכסף, המחמאה הגדולה ביותר בישראל הייתה לקרוא לאדם מורה. למעשה, התלמוד עצמו מייחס, כביכול, לקב"ה את תכונת ההוראה - "המלמד תורה לעמו ישראל". היהדות רואה במורים אנשים שעוסקים במלאכת קודש.
אבל יחסי מורה-תלמיד הם יחסים הדדיים. לפי הרמב"ם היחסים בין מורה לתלמיד ביהדות הם בעצם יחסי הורה-ילד. המורה צריך לא רק לכבד את תלמידיו אלא הוא גם חייב לאהוב אותם. אהבתו יכולה להיות, לפי הנסיבות, אהבה מחמירה או אהבה רכה וחמימה, אך התלמיד צריך להרגיש שהמורה אוהב אותו. באווירה של אהבה אפשר להשיג הרבה, גם כשהתנאים החומריים אינם מושלמים. אני תוהה מדוע הדרישה הנוכחית של המורים להקטין את מספר התלמידים בכיתות לא חוזקה בדברי התלמוד בבבא בתרא שאומרים שגודל הכיתה לא יעלה על 25 תלמידים למורה. אני לא צריך להיות מופתע, שהרי מערכת החינוך החילונית בישראל התרוקנה ברבות השנים מכל ערך יהודי או מסורתי.
הצטיינות במתמטיקה ובמדעים אולי איננה מתאימה לכל אדם, אבל לכל אדם מגיע לקבל אהבה והדרכה נכונה בערכי היהדות ומסורת ישראל. אם נלמד את ילדינו שהתנ"ך הוא אוסף של מיתוסים שאין להם שום רלוונטיות להווה, שאלפי שנים של חיים יהודיים בגולה היו בעצם חסרי כל ערך ושהייעוד היהודי להיות אור לגויים מוגבל להיי-טק ולמחקר, יהיה זה מתכון להישגים חינוכיים עלובים, ובסופו של דבר, גם לחברה בלתי מתפקדת.
המורים זכאים לשכר הוגן ולתנאי עבודה הולמים, אך היהדות רואה ערך רב במסירות האישית ובהשקעה של המורה. חינוך הוא עבודת קודש. התלמוד אומר שאין דומה אדם שמשנן את שיעורו מאה פעמים למי שמשנן את שיעורו מאה ואחת פעמים. הצעד הנוסף שאדם עושה הוא תמיד הצעד החשוב ביותר בהשגת ידע, בהוראה ובחינוך בכלל. פוסקי ההלכה הגדולים תמיד הצדיקו את זכות המורים לשבות כדי לשפר את התנאים הלימודיים והכספיים. זה נכון שבעתיים בחברה שלנו היום שבה בתי הספר אינם שולטים בקופה, והממשלה המרכזית החזקה היא זאת שמכריעה בנושאים האלה.
אבל, בסופו של דבר, האחריות של כל הנוגעים בדבר היא לספק לילדים חינוך והשכלה הולמים. המשקעים המרים של הסכסוך הנוכחי לא יתפוגגו בקלות גם כאשר כל הסוגיות ייפתרו ויוכרעו. על זה אמרו חכמינו "איזהו חכם הרואה את הנולד". אם ניישם את חכמת התלמוד ואת ערכי החינוך היהודיים המסורתיים נסייע מאד להעלאת מערכת החינוך שלנו לרמת המצוינות שאליה אנחנו שואפים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
