ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות עשה לשבות ממלאכה ביום א' בתשרי והוא ראש השנה, שנאמר: "בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש" (ויקרא כ"ג).
סיפורה של מצוה
שנה אחת כשחזר מרן החפץ חיים לביתו מתפילת ראש השנה, הבחין בחצר אחד הבתים בקבוצה של יהודים שישבו יחדיו לסעודה. החפץ חיים שהכיר היטב את הנוכחים כאנשים קלי דעת התקרב אליהם על מנת לאחל להם שנה טובה. על השולחן היו מונחים בקבוקי שיכר ריקים והיה ניכר כי מדובר בסעודת הוללות יותר מאשר סעודה לכבוד החג. כשראו הנוכחים את הבעת התמיהה על פניו של החפץ חיים, אמרו לו כי הם עשו סעודה זו לכבוד יום טוב, והראיה, שהם דוחים כבר את הסעודה מספר שבועות על מנת לקיימה דוקא ביום טוב. כששמע זאת החפץ חיים המשיל להם משל: פעם היה ילד יתום מאב שהיה אהוב על כל הבריות. חכמתו הייתה לשם דבר ולמרות גילו הצעיר ניבאו לו הכל גדולות. במיוחד ידעו כולם לספר על מסירותו המרובה לאימו, והקפדתו על כבודה. יום אחד ארע אסון, אימו של הנער התמוטטה ונפטרה בפתאומיות, בזמן שישב ולמד בתלמוד תורה. ישבו השכנים וטיכסו עצה איך לבשר לנער על מות אימו היקרה בלי שיחלה מרוב צער. לבסוף הציע אחד הנוכחים לקנות לנער חליפה חדשה, כך שיתמלא בשמחה גדולה, והשמחה הזאת תאפשר לו לקבל לאחר מכן את הידיעה המעציבה בכוחות נפש מחוזקים. אולם היות ואף אחד לא היה מוכן לבשר את הבשורה הקשה הניחו פתק בכיס החליפה עליו כתבו בגדול "אמך נפטרה הבוקר". סיים החפץ חיים את המשל ואמר: "תארו לכם כעת את הנער מקבל לידיו את החליפה, מתמלא בשמחה, ורגע לאחר מכן מגלה את הפתק..., בראש השנה אומנם יש מצוה לאכול משום עונג יום טוב, אולם מי הוא שיודע מה נפסק בדינו בשמים היום - אולי הסעודה היא רק החליפה. ובכיס יש פתק...?!"
* * *
רבי חיים מצאנז נסע פעם לקיים מצות ביקור חולים במחותנו רבי אליעזר שהיה חולה במחלה קשה. רבי אליעזר ביקש מרבי חיים שיתפלל עבורו שיחיה, אך רבי חיים ענה לו כי צדיק במדרגתו אולי עדיף לו כבר לעבור לעולם האמת ולהתענג על ה', מאשר להישאר בעולם הזה. ולטענתו של רבי אליעזר שהוא צריך להישאר בעולם על מנת לפרנס את ילדיו, ענה רבי חיים כי הוא מוכן לקבל על עצמו לטפל בילדים הרכים ולדאוג לכל מחסורם הרוחני והגשמי.
אולם רבי אליעזר לא הירפה, ואמר לרבי חיים שמידי שנה, בראש השנה, כשהוא מזמר את הפיוט "אין קצבה לשנותך" שבחזרת הש"ץ לפני קדושה, נעשה בשמים שמחה כל כך גדולה מכך. אולם אם ימות השמחה הזאת תיפסק ויהיה בשמים צער על כך, והדבר עלול להקשות את הדין על ישראל. כששמע זאת רבי חיים אמר כי אכן זו סיבה טובה להישאר פה בעולם, קם ממקומו, ונעמד בתפילה עד שיכל לבשר לרבי אליעזר כי יקום מחוליו.
מצוה להורות
זה לשון ספר החינוך:
"ומשורשי מצות המועד הזה, שהיה מחסדי האל על ברואיו לפקוד אותם ולראות מעשיהם יום אחד בכל שנה ושנה, כדי שלא יתרבו העוונות ויהיה מקום לכפרה, והוא רב חסד מטה כלפי חסד, וכיון שהם מועטים מעביר עליהן. ואם אולי יש בהם עוונות שצריכין מירוק, נפרע מהם מעט מעט, וכעין מה שאמרו זכרונם לברכה: (עבודה זרה ע"א): 'אוהבו נפרע ממנו מעט מעט'. ואם לא יפקדם עד זמן רב, יתרבו כל כך עד שיתחייב העולם כמעט כליה חלילה".
"... נמצא שהיום הנכבד הזה הוא קיומו של עולם, ולכן ראוי לעשות אותו יום טוב ולהיותו במנין מועדי השנה היקרים. ואולם מהיותו יום מועד לדון כל חי, ראוי לעמוד בו ביראה ופחד יותר מכל שאר מועדי השנה...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
