ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ישי ושלמה קרויזר
גם בגלל סיבה זו, נמשיך בשבועות הקרובים להסביר מדוע כל הפתרונות הנהוגים כיום הם בדיעבד. המירב שניתן לומר הוא שבתוך הרשימה של הפתרונות לשעת הדחק ולזמן שחיוב שמיטה הוא מדרבנן יש פתרונות המומלצים יותר ויש פתרונות המומלצים פחות. פתרון הקניה משטחי הרשות והחמאס אמור להופיע בתחתית הרשימה ומעט לפניו פתרון היבוא מאירופה. יש מימד של הטעיה במתן כותרת הלכתית "שמיטה לחומרא" דווקא לפתרונות הבעייתיים ביותר מבחינה הלכתית.
נמשיך לברר השבוע את היתרונות והחסרונות של הפתרונות המוצעים בשוק. נבהיר מראש כי במסגרת זו שאנו מקפידים בה על הקיצור, לא נוכל להתייחס לכל הפרטים ההלכתיים ונעסוק רק בעקרונות.
נתחיל ב"מצע המנותק" ובגידולי חממות. פתרונות אלה מתבססים על כך שאין כאן "גידולי שדה". החילוק ההלכתי בין גידולי שדה לגידולי חממה למיניהם מופיע בתלמוד הירושלמי "ר' יוחנן בשם ר' ינאי אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה ובשביעית צריכה (בירור) דכתיב:
"ושבתה הארץ שבת לד' וכתיב שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור" (ערלה פרק א הלכה ב ).
הירושלמי מסתפק מהו הביטוי המחייב בלשון התורה " הארץ " או " שדך ". "הארץ " הוא ביטוי כולל יותר ואם הוא העיקר הרי שדיני שביעית נוהגים בכל מקום גם בתוך הבית. אם הביטוי " שדה " הוא העיקר, הרי שמה שאיננו " שדה" לא נוהגים בו הלכות שביעית. ספקו של הירושלמי לא נפשט. הרמב"ם לא הביאו בהלכות שביעית, אף שהביא להלכה את החיוב בהלכות ערלה ואת הפטור מתרומות ומעשרות. קולמוסים רבים נשתברו בהסבר "השמטה" זו. נזכיר בקיצור רק את דברי "פאת השולחן" עם חידוש ההתיישבות בארץ ישראל על ידי תלמידי הגר"א לפני מאתיים שנה (תקס"ח) ואחר כך את דיוניהם של הרב הראשי לישראל מרן הראי"ה קוק וה"חזון אי"ש". כדאי לעיין גם בדבריו של מרן הגר"ש ישראלי (חוות בנימין ג' סימן צז). נזכיר עוד כי מי שפיתח את שיטת המצעים המנותקים שאומצה לראשונה על ידי ישובי פא"י היה פרו' מאיר שוורץ, עוד בעשור הראשון להקמת מדינת ישראל.
הלכה למעשה הוכרע ספקו של הירושלמי לקולא רק בגלל ששמיטה בזמן הזה מדרבנן. ברגע שחיוב שמיטה יהיה מדאורייתא לא נוכל לסמוך על היתר זה.
נוסיף עוד, כי גם דרך מומלצת זו, היא מעין "עקיפה" של מצוות השמיטה. נזכיר בהקשר זה כי פירות וירקות שהוכנסו לבית דרך הארובה ולא בדרך הרגילה בדרך הדלת פטורים מחיוב תרומות ומעשרות. אף על פי כן מובא בגמרא "ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים; דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון (דלת ראשית) - כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות - כדי לפטרן מן המעשר, לפיכך לא נתברכו פירותיהן" (עין יעקב, ברכות דף לה ע"ב).
גם הפן של הפסקת המרוץ הכלכלי על ידי האדם בשנת השמיטה איננו בא לידי ביטוי בפתרון זה.
אם מחירם של הירקות גבוה יותר בגלל השימוש בשיטה זו הרי שאנו מפסידים גם את הפן החברתי של מצוות השמיטה.
לכן נסכם ונאמר כי אפילו הרעיון של מצעים מנותקים וגידולי חממות לא יכול להכנס תחת הכותרת של "שמיטה למהדרין" או "שמיטה לחומרא" אף על פי שבין כל הפתרונות, של הבדיעבד", הוא פתרון מומלץ.
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לחידוש חיוב השמיטה מדאורייתא,
עם חידוש הברכה האלקית לשפע רב של פירותיה הקדושים, של הארץ הקדושה במיוחד כהכנה לקראת שביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
