ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
חלקו חכמינו ז"ל (זבחים דף קטז עמוד א) מתי בא יתרו והתגייר האם לפני מתן תורה או אחריה, וז"ל: "בני ר' חייא ור' יהושע בן לוי, חד אמר: יתרו קודם מתן תורה היה, וחד אמר: יתרו אחר מתן תורה היה! ... 'וישמע יתרו כהן מדין' - מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע, שהרי כתיב בצדו: (שמות יז) 'ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב'; ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע [ובא], שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה, וכו' (ויתרו שמע זאת ובא להתגייר) ... ר"א אומר: קריעת ים סוף שמע ובא, שנא': (יהושע ה) 'ויהי כשמוע כל מלכי האמורי, ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע 'כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף' ".
לפי הדעה שיתרו שמע מתן תורה ובא, נכתבה הפרשה שלא במקומה הכרונולוגי, וצריך לומר שיש בה הכנה לקבלת התורה. מיתרו למדנו מהי אהבת תורה, וכך אמרו במדרש (ילקוט שמעוני)
" 'אל המדבר אשר הוא חונה שם' הרי הכתוב מתמיה עליו שהיה שרוי בתוך כבודו של עולם ובקש לצאת אל המדבר מקום תהו שאין בו כלום לכך נאמר אל המדבר",
וממנו אנו צריכים ללמוד כיצד לקבל תורה, "הסכת ושמע ישראל" כתתו עצמכם ללכת ללמוד תורה ולוותר על נוחיות החיים למענה. וכך אנו מוצאים שגם זרעו אחריו וויתרו על מקום ישוב פורה "דובשה של יריחו" שניתנה להם ע"י יהושע ונדדו למדבר ללמוד תורה, כפי שמובא במדרש תנחומא (ורשא) פרשת יתרו סימן ד
"וישמע יתרו, שבעה שמות יש לו, יתר שיתר פ' בתורה פ' הדיינין, חובב שחבב את התורה, כשבא לארץ נתנו לו דושנה של יריחו, ואמר כל עצמי לא באתי והנחתי כל מה שהיה לי אלא ללמוד תורה ועכשיו אני זורע וקוצר אימתי אני לומד תורה, אמרו לו יש אדם לומד תורה בעיר וזה המקום ציה הוא מדבר הוא ואין שם חטים, כיון ששמעו כך הלכו להן שנאמר 'ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם' (שופטים א) הלכו ומצאו שם את יעבץ יושב בבית המדרש והכהנים והלוים והמלכים יושבים עמו וכל ישראל יושבין שם, אמרו לו אנו גרים היאך נשב שם עם אלו ישבו להן על שערי בית המדרש ושומעין ולומדים שנאמר 'ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים' (דברי הימים א ב), מהו 'תרעתים' שהיו יושבין על השער, 'שמעתים' שהיו שומעין ולומדים, 'שוכתין' שהיו ישראל מסכין להם",
אפשר ללמוד מיתרו שהיה גר צדק ראשון המפורש בתורה, יסוד גדול בגירות, מהו עיקר מהות הגירות שעובר הגוי המתגייר, האם זה קבלת מצוות או כניסה להיות חלק מעם ישראל. מקובל לחשוב שקבלת המצוות היא עיקר הגירות, וכפי שאמרו חז"ל ש"אם אינו מקבל עליו דבר אחד מדברי סופרים אין מקבלין אותו", אולם אם נדייק ברמב"ם נראה הגדרה אחרת וז"ל (הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה ד)
"וכן לדורות כשירצה העכו"ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן, ואם נקבה היא טבילה וקרבן שנאמר ככם כגר, מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן".
כלומר מעשה הגירות הוא מילה וטבילה שהם עיכובא, ובזמן הבית נוסף גם הרצאת קרבן שאינה מעכבת את הגירות. ולא הוזכר כאן קבלת מצוות אלא במשפט עקיף שהוא הסיבה לגירות אם ירצה להכנס לברית, וגם כאן המשמעות היא כניסה לעם ישראל שהם בני ברית, ועל ידי כך ממילא הוא מתחייב במצוות 2 . ולפי זה מובן איך עבד נכנס לגירות כמעט בלי ששואלים אותו לקבל מצוות, וכשהוא משתחרר נעשה ממילא גר, כי עצם העבדות לישראל כבר מכניסה אותו למסגרת של עם ישראל כנספח עליהם, וממילא זה מחייב אותו במצוות.
את הרעיון הזה נמצא בפירוש בפרשת יתרו. הדבר שהרשים את יתרו יותר מכל לפי המפורש בכתוב שבגלל זה "שמע ובא" היה הנסים שעשה הקב"ה לישראל "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱ-לֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם", אחר כך אנו מוצאים שמשה מספר כנראה לבקשתו את כל הדברים הנ"ל בהרחבה יותר "וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה' ". הדברים מרגשים את יתרו ביותר "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם", חז"ל פירשו שנעשה בשרו חידודין חידודין, האם נעשה בשרו חידודין מצער ח"ו? 3 אומנם יש שפירשו שהיו לו רגשות מעורבים בגלל מוצאו כנכרי, אבל על פי הפשט נראה פירושו של אור החיים הק' שיתרו היה כל כך שמח עד שכמעט התעלף משמחה, ומזה הרגיש בשרו חידודין.
ועוד מצאנו שיתרו אמר "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם", ואמרו חז"ל (שם) "'ויאמר יתרו ברוך ה', בשם ר' פפוס אמרו: גנאי הוא למשה ולששים רבוא שלא אמרו ברוך עד שפתח יתרו ואמר 'ברוך ה' ". מדוע באמת לא אמרו ישראל בעצמם ברכה זו? אולי מפני שאין בעל הנס מכיר בנסו.
הרי לנו שהתורה מציינת את מעלתו כגר צדק בכך ששמחת ישראל כל כך מרגשת אותו, משמע שזה הסימן המובהק לגר צדק שהוא רוצה להסתפח על ישראל באמת. מובא במדרש (ילקוט שמעוני תורה פרשת יתרו רמז רסח) " ויחד יתרו - שייחד שם הקב"ה, דבר אחר - שנעשה יהודי, דבר אחר - ויחד יתרו אמר רב: שהעביר חרב חדה על בשרו ", כל הפירושים הללו מצטרפים לבאר את הליך הגיור של יתרו שמל את עצמו, ולפי דברינו מהות הגיור בפירוש "שנעשה יהודי" ועל ידי זה ייחד שמו של הקב"ה.
"משך חכמה" מפרש את הקורבנות והסעודה שעשה יתרו בשני פירושים, אחד - שזה היה קורבן תודה שיש עמו לחמי תודה, ולשם כך הוזמנו זקני ישראל ועם ישראל לאכול לחם להודות על הנסים שנעשו לישראל, כפי שראינו שהוא אמר "ברוך ה' על הנסים. פירוש שני - שזה היה קורבן הגר ולסעודה זו הזמין יתרו את כל ישראל, ונראה לשלב בין הפירושים ולומר, שסעודת ההודיה של יתרו היא הכשירה אותו להתגייר ולהכנס לתוך עם ישראל.
והנה כל הלכות גיור למדנו ממתן תורה שאז כביכול נכנסו ישראל בברית וכאילו התגיירו, וכך אומר הרמב"ם (שם) "בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקרבן. מילה היתה במצרים שנאמר וכל ערל לא יאכל בו, מל אותם משה רבינו שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי ועל זה נאמר ובריתך ינצורו. וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה שנאמר וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם, וקרבן שנאמר וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ע"י כל ישראל הקריבום". אם נעיין בכתוב על מה אמרו ישראל "נעשה ונשמע" נראה שזה על הסכמתם להיות לעם סגולה מכל העמים, וכך נאמר
"וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי: וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה': וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה':", משמע שקבלו על עצמם להיות עם ה' ועל ידי כך התחייבו בכל המצוות.
וכך אנו מוצאים אצל רות הגיורת (רות פרק א)
"וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵא-לֹהַיִךְ אֱ-לֹהָי: בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ:"
היא אינה מקבלת עליה מצוות באופן ישיר אלא מבטיחה ללכת בדרכיה של נעמי ומרכז דבריה הוא במילים "עַמֵּךְ עַמִּי וֵא-לֹהַיִךְ אֱ-לֹהָי".
המדרש מציין את הסיבות לכך שבאים גויים להתגייר, והצד השווה בכולם ישועות של עם ישראל, וז"ל (שמות רבה (וילנא) פרשה כז)
"ד"א 'וישמע יתרו' הה"ד (ירמיה טז) 'ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ', אמרו ישראל להקב"ה: כשעשית לנו נסים בים אמרנו לך (שמות טו) 'עזי וזמרת י-ה', הלא שמעה רחב ובאה ודבקה בך, שנאמר (יהושע ב) 'ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ' (שם /יהושע ב'/) 'כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף', הוי 'ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה', כשעשית נסים בימי שלמה שנאמר (שמואל א' ב) 'ויתן עוז למלכו', לא באת מלכת שבא ושבחה אותך שנאמר (מ"א =מלכים א'= י) 'ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה', ומה אמרה? (שם /מלכים א' י'/) 'יהי ה' א-להיך ברוך אשר חפץ בך', כשהוצאת אותנו ממצרים ונתת לנו את התורה שנקראת עוז, שנא' (תהלים כט) 'ה' עוז לעמו יתן', ולא שמע יתרו ובא ונדבק בך, הוי (ירמיה טז) 'אליך גוים יבואו מאפסי ארץ' ".
מצוינות במדרש שלוש סיבות מדוע גויים באים להתגייר, כשהם רואים איך ה' מעוז לנו בגאולת עם, במלכות ישראל ובתורת ישראל. רחב ראתה גאולת עם ביציאת מצרים ובאה להתגייר, מלכת שבע ראתה מלכות ישראל בתפארתה ובאה להתגייר, ויתרו לפי מדרש זה ראה עוזה של תורה בישראל "ה' עוז לעמו יתן" ובא להתגייר, וכל זה מלמד שהגירות היא רצון להדבק בעם ישראל. נמצא, שאין קדוש ה' גדול מזה שה' מושיע את ישראל, ועל ידי כך'אליך גוים יבואו מאפסי ארץ' .
^ 1 ילקוט שמעוני תורה פרשת יתרו רמז רע "למה נקרא שמו יתרו? על שם שיתר פרשה אחת בתורה, שנאמר 'ואתה תחזה מכל העם', והרי אף בימי משה היו מסיני, שנאמר 'אם את הדבר הזה תעשה וצוך א-להים', למה נתעלם מעיני משה? לתלות זכות בזכאי כדי שיתלה הדבר ביתרו".
^ 2 וכבר הארכתי בדבר במאמר הלכתי בנושא הגירות
^ 3 "שמואל אמר שנעשה בשרו חדודין חדודין. אמר ר' פפא היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי לארמאה (קמיה) [באפיה]".
^ 2 וכבר הארכתי בדבר במאמר הלכתי בנושא הגירות
^ 3 "שמואל אמר שנעשה בשרו חדודין חדודין. אמר ר' פפא היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי לארמאה (קמיה) [באפיה]".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
