הלכות צניעות ב' | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
הבית היהודי
צניעות

קטגוריה משנית

ספריה
משפחה
צניעות ונישואין

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

47084

13 דק' קריאה • 26 דק' האזנה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יוחאי בן אינס

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

קול זמר באשה
בתלמוד (ברכות כד, א) מובאים דברי האמורא שמואל, "קול באשה ערווה". ובארו המפרשים שאין המדובר כאן בקול של דיבור אלא דווקא בקול של זימרה, משום שקול זימרה חושף את מעמקי הנפש יותר מאשר קול הדיבור, ולכן מגדרי הצניעות הוא שאישה לא תחשוף את קול שירתה בפני גברים זרים.
צריך לדעת שכל ההלכות העוסקות בפרטי הדינים של צניעות האשה, אינן נובעות מתוך זלזול בערכה של האשה, או מתוך התנכרות לאהבה הטבעית ששוררת בין איש לאשה, ההיפך הוא הנכון, דווקא מתוך ההערכה המיוחדת שיש להלכה כלפי האהבה שעליה מושתת העולם כולו, ודווקא מתוך ההכרה בכוחה הגדול, דווקא מתוך כך מתחזק הרצון לשמר את האהבה ולהעמיק אותה בתוך המשפחה, כדי שהיא תהיה התשתית להמשך הדור הבא. ולכן קבעה ההלכה סייגים רבים לכל אותם הסממנים המבטאים את הצדדים הפנימיים של האישיות, כדי שהאהבה תוכל להופיע במלוא עוצמתה במקום הנכון, בין האיש לאשתו, ולא תסחוף אותנו אל מחוץ למעגל החיים הישר והמתוקן. וזו הסיבה גם לקביעת חכמים, שקול באשה ערווה. אם כן, כמובן אין הכוונה לומר שיש גנאי בקול זמרתה של האשה, אלא להיפך, דווקא מתוך הצד העמוק שקול זמרתה חושף, ישנו חשש שאם תזמר בנוכחות גברים זרים, תיווצר כאן קרבה מוגזמת שעלולה ליצור קשר לא רצוי, ולכן אסרו חכמים לאיש לשמוע קול אשה זרה שגילה מעל אחת עשרה.

שמיעת זמרות ברדיו
שאלה שרבים ממאזיני ערוץ שבע שואלים היא, האם מותר לשמוע ברדיו שירים המבוצעים על ידי נשים. שהרי כידוע אמרו חז"ל שקול זימרה של אישה אסור בשמיעה, והשאלה היא האם גם שמיעה דרך הרדיו אסורה? שורש הספק תלוי בשאלה מהו מהות האיסור של שמיעת קול אישה, האם עצם שמיעת קול שירת אישה אסור מפני שהוא עלול לגרום להרהורי עבירה, ואזי גם דרך רדיו יתכן שיש איסור. או שהחשש הוא שמא מתוך שמיעת קול שירתה תיווצר בין האישה ששרה לזה ששומעה קירבה מוגזמת ועל ידי כך ישנו חשש שיגיעו להרהורי עבירה, ואף לגילוי עריות, ואם כן במקרה שהשומע אינו רואה ומכיר את האישה ששרה, אין שום חשש כזה, וממילא מותר לשמוע קול שירת נשים דרך הרדיו.

אכן שלוש דעות עיקריות יש בנושא זה. לדעת שו"ת חלקת יעקב, גם שמיעת קול שירת אשה ברדיו או בקלטת אסורה, מפני שעצם ההנאה מקול של אישה זרה הוא האסור, ולכן אין זה משנה כיצד קולה מגיע אליו, אם בדרך טבעית או על ידי רדיו.
דעה שנייה היא דעתו של בעל תשובות מהר"ם שיק, המבאר שאם אדם שומע קול שירת אישה שאינו רואה אותה ואינו מכיר אותה, אין בזה איסור. כי רק שמיעת שירה של אישה מוכרת עלולה לעורר הרהורי עבירה, אבל שמיעת קול אישה שאינה מוכרת, אינה יוצרת קרבה לשום אישה, וממילא אינה גורמת להרהורים, ואין בזה איסור. אלא שעדיין יש צורך לברר מהי בדיוק ההכרה שתגרום שיהיה אסור לשמוע את אותה הזמרת ברדיו. האם כבר ראיית תמונתה בעיתון תיצור איסור לשמוע את קול שירתה, או שמא רק היכרות אישית עם הזמרת יוצרת איסור לשמוע את שירתה (עיין יבי"א ח"א ו',)

בתשובות ציץ אליעזר (ח"ה סימן ב') מזכיר בשם כמה מן הפוסקים (ראבי"ה ומטה משה) דעה שלישית , לפיה אפילו אישה מוכרת מותר לשמוע דרך הרדיו. ראשית, משום שלדעת אותם הפוסקים רק שמיעה שמתוכה אפשר להגיע לקירוב מיידי שלהסתכלות : אסורה, אבל שמיעה במקום שבו לא ניתן לראות את הזמרת - מותרת.

ועוד שהקול העובר דרך הרדיו אינו קולה המקורי, מאחר והוא משתנה לזרמי חשמל שמעובדים מחדש דרך המקלט לקול שירה.ולמעשה, מאחר ויסוד האיסור לשמוע קול שירת אשה לדעת רוב הפוסקים הוא מדברי חכמים, וכלל ידוע הוא שבספק בדברי חכמים הולכים להקל, לכן הרוצים להקל ולשמוע קול שירת אישה דרך הרדיו, יש להם על מה לסמוך, ואין אפשרות לגעור בהם, שהרי לדעת כמה וכמה פוסקים אין בדבר איסור.וככל שמכירים פחות את הזמרת כך על פי דעת יותר פוסקים מותר לשמוע את שירתה.

האם מותר לגברים ונשים לשיר ביחד
רבים מחברי תנועות הנוער שואלים, האם מותר לקבוצה של בנים ובנות לשיר בצוותא שירי קודש או שירי מולדת ?ושורש שאלתם הוא, האם איסור חכמים לשמוע קול שירת אישה הוא דווקא כאשר האישה שרה לבדה כך שניתן לשמוע היטב את קולה, או שמא גם כאשר קבוצה שלימה שרה ביחד,מאחר שיש בתוכם נשים, הדבר אסור.שאלה מעין זו מובאת בתשובות שרידי אש (ח"ב סימן ח'),ותשובתו היא שבאופן כללי ברור שלדעת רוב רובם של הפוסקים הדבר אסור, משום שאין הבדל בין שמיעה של קבוצת בנות לבין שמיעת בת אחת, שהרי אמרו חכמים (מגילה כא, ב), שקול שחביב על האדם ניתן לשומעו גם בין קולות רבים, וממילא זה שקבוצה שלימה שרה ביחד, אינו מבטל את שירתה של כל אחת ואחת מהבנות, ושמיעת שירתן אסורה.

אלא שהוסיף הרב וינברג שבבואו לגרמניה ראה שגם בבתי החרדים מזמרים האנשים והנשים ביחד שירי שבת. וכששאל היאך הם נוהגים כך, ענו לו שכך הורו להקל הגאון הצדיק רבי עזריאל הילדסהיימר וכן הרש"ר הירש. ואם כן ראוי לחפש את טעם ההיתר שלהם. ואולי הוא מפני שהם פסקו כדעת כמה מגדולי הראשונים שסוברים שהאיסור לשמוע קול של אישה הוא רק כאשר מתכוונים להינות מקולה, אבל כשאין כוונה כזו, אין איסור. וכן בספר שדה חמד (מערכת קול) הזכיר דעה של רב ספרדי שהתיר לגברים ונשים לשיר שירי קודש ביחד, משום שבשירי קודש אין חשש להרהור. ואם כן, מאחר שהמטרה היא לשיר שירי קודש ולא להינות מקולן של נשים,ועוד שכמה שרים ביחד, כך שבלי תשומת לב מיוחדת לא יבחין השומע בקולה של אישה מסוימת דווקא, לכן התירו הרבנים מגרמניה לגברים ונשים לשיר ביחד שירי קודש. ולמעשה הורה בעל השרידי אש למנהלי תנועת ישורון שבצרפת, להקל כדעת רבני גרמניה, מאחר שעל ידי השירה ביחד בתנועת הנוער, יוכלו לעורר את הבנים והבנות לאהבת התורה העם והארץ, ועל ידי כך לשמור אותם מהתבוללות.אולם ודאי הוא שבכל מקרה צריך היתר לגופו, כי במצב רגיל ברור שיש לנהוג כדעת רוב הפוסקים האוסרים שירה בציבור של גברים ונשים ביחד, ורק תלמיד חכם גדול יכול להכריע בשאלה, איזה מצב, נחשב לשעת הדחק שניתן להקל בה, ולסמוך על דעות המקלים.

טעם לצניעות ולכיסוי הראש
כדי להסביר את הטעם של כיסוי הראש לנשים יש להקדים, עניינה של הצניעות אינו לחנוק את היופי הגשמי ואת האהבה הטבעית, אלא להיפך, תכליתה של הצניעות להפוך את היופי והאהבה הטבעית לדבר בעל משמעות עמוקה ונצחית.וכדי שהאהבה לא תיתפס רק בצדדיה החיצוניים, באה ההלכה וקובעת גדרי צניעות, שמכריחים אותנו לשים את הדגש על הצד הרוחני והנפשי שבאהבה, ומתוך כך מתגלה היופי הטבעי החיצוני במלא הדרתו.

וכל אישה צריכה לשמור על צניעותה, אולם אישה נשואה מחוייבת בכך כפליים. משום שכאמור, האהבה אינה דבר חיצוני שניתן מיד לממש אותו, אלא ישנם רבדים של אהבה, וככל שהאדם מפותח יותר מבחינה נפשית ורוחנית, כך הוא יכול להגיע לעומקים פנימיים יותר של אהבה. האהבה של מי שאינו קשור לכללי הצניעות היא בדרך כלל אהבה קצרה שרק היופי הפרוץ והתאווה החיצונית מחזיקים אותה, וממילא היא אינה מסוגלת להחזיק מעמד לאורך שנים. מאחר שהיא מבוססת על יופי וסגנון חיצוני, מיד כשמגיעים לאיזה שיא מתחילה השקיעה של האהבה. צא וראה כמה פעמים מחליפים שחקנים פרוצים את בנות זוגם.אבל מי שמדריך את חייו על פי כללי הצניעות ההלכתיים,מודרך להתייחס לצדדים הגופניים ביראה וחרדת קודש, משום שהם מבטאים רבדים עמוקים לאין סוף, שהיופי החיצוני הוא אחד מכלי הביטוי שלהם, ומאחר שהיופי החיצוני מבטא דברים עמוקים מיני-ים, לכן אין לחושפו בפני כולם, ולכן אישה נשואה צריכה לכסות את ראשה. הנישואים הם לא סוף האהבה אלא רק ראשיתה, ולכן דווקא אישה נשואה צריכה להקפיד ביתר שאת על צניעותה, כדי לשמר את יופיה למען העמקת הקשר בינה לבין בעלה, וכדי לכוון את עצמם לגילוי הרבדים העמוקים יותר של האהבה.

כללי הלכות כיסוי הראש
מהתלמוד מסכת כתובות (כתובות עב, א) משמע, שהמקור לכיסוי הראש לאישה נשואה הוא מן התורה, שנאמר לגבי אישה סוטה שחטאה ונתייחדה עם גבר זר, שבשעה שהיא באה להקריב את קרבנה, כחלק מהעונש שהתורה הטילה עליה, הכהן פורע את שער ראשה כדי שתתבייש, ומכאן שעל פי התורה שערה של אישה נשואה צריך להיות אסוף תמיד, ואמרו חכמים שמן התורה מספיק שהשער יהיה אסוף ברשת או בכיס קטן, אבל חכמים הוסיפו וקבעו שאין די באסיפת השער במטפחת רשת,אלא צריך לכסותו במטפחת שאינה שקופה.וכתב בעל המשנה-ברורה (מ"ב עה, י) שדין זה אינו תלוי כלל במנהג, ולכן אפילו במקום שבו כל הנשים אינן מקפידות לכסות את ראשן, מנהג זה אינו יוצר שינוי בדין, ועל כל אישה שרוצה לשמור הלכה, לכסות את ראשה.וכל זה נאמר לגבי אישה נשואה, אבל רווקה אינה צריכה לכסות את ראשה. ולדעת המגן- אברהם (עה, ג), מדברי חכמים גם רווקות צריכות להקפיד שלא ללכת ברחוב בשער פזור,שמצד מידת הצניעות עליהן לאסוף את שער ראשן. ואכן כך נוהגות חלק מן הבנות הדתיות שאוספות את שער ראשן בגומי אן שקולעות משערן צמות, כדי שלא יהיה פזור.

אולם לדעת בעל מחצית השקל ובעל מגן גיבורים, אין לבחורות איסור ללכת ברחוב בשער פזור. ומאחר ויסוד המחלוקת הוא בדברי חכמים,ויש לנו כלל שבכל ספק בדברי חכמים הלכה כמקל, הרוצות להקל וללכת עם שער פזור - יש להן על מה לסמוך.אולם חשוב לזכור תמיד את הכלל היסודי של הלכות צניעות, והוא, שלא למשוך תשומת- לב מוגזמת. ויתכן שתהיה אישה שמבחינה חיצונית תשמור על כל הלכות הצניעות אולם לבושה יהיה לא צנוע. כללו של דבר אין שום פסול בכך שאישה תראה יפה, להיפך יש חשיבות לכך שכל בחורה ואשה תשתדל לטפח את הופעתה, אבל יופי זה צריך להיות עדין ומופנם מעט,המשדר יופי, נעימות, נאמנות וטוב לב, ולא יופי המושך מבחינה מינית ומשדר התגרות ומוחצנות

האם אלמנה חייבת לכסות את ראש
כתב השולחן ערוך חלק אבן העזר (שו"ע אה"ז כא, ב) : "לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש". ובארו מפרשי השולחן ערוך שהכוונה שגם אלמנות וגרושות חייבות לכסות את ראשן, אבל בחורות שעדיין לא נישאו, אינן צריכות לכסות ראשן.ונשאל הרב משה פיינשטיין ז"ל, שהיה נחשב לגדול הפוסקים באמריקה בדור האחרון, מה תעשה אישה שנתאלמנה,ועליה לפרנס את ילדיה, ובמקום שבו היא יכולה לעבוד, דורשים ממנה לבוא לעבודה ללא כיסוי ראש.

האם מותר לה לבוא לעבודה ללא כיסוי ראש או שעליה להפסיד את פרנסתה כדי להקפיד על כיסוי הראש.והשיב הרב פיינשטיין (אגרות משה אה"ע חף א נז), שאף שהחיוב על אישה נשואה לכסות את ראשה מקורו בתורה שבכתב, מכל מקום אלמנה וגרושה אינן חייבות בכיסוי ראש מן התורה, ורק מדברי חכמים או מחמת המנהג עליהן לכסות את ראשן. ולכן כדי שלא להפסיד הפסד גדול כל-כך של איבוד מקור פרנסתה,מותר לה להקל וללכת במקום עבודתה ללא כיסוי ראש.ולעיתים יש צורך נוסף להקל, כגון גרושה צעירה שחוששת שאם תלך עם כיסוי ראש, לא יהיה לה סיכוי להתחתן שוב.משום שכל בחור שיראנה יחשוב שהיא נשואה וממילא לא ימשיך להתעניין בה. ואף שאין בכוונתה לשקר ולהסתיר את
העובדה שהיא גרושה, מכל מקום אם תלך ללא כיסוי ראש כמנהג הבחורות יש סיכוי שיתפתח עמה קשר, ואחר-כך כשתספר שהיא גרושה, הדבר לא יפריע כל כך. מה שאין כן אם תלך עם כיסוי ראש, הקשר הראשוני עלול שלא להתפתח כלל. וגם במקרה כזה התיר הרב פיינשטיין, משום שזהו צורך גדול מאוד. אבל כשהיא נמצאת במקומות בהם אין לה צורך ללכת ללא כיסוי ראש, עליה לכסות את ראשה.

איסור אמירת דברים שבקדושה מול נשים שאינן לבושות בצניעות
כבר הזכרנו את מאמר חז"ל (ברכות כד, א) : "שער באשה ערווה", ושתי משמעויות לדבריהם, ראשית, שעל כל אישה נשואה לכסות את ראשה, ושנית, שאם היא איננה מכסה את ראשה, אסור לגברים שרואים אותה לומר דברים שבקדושה,משום שחשיפת שער הראש נחשב כחשיפת מקומות המכוסים שבגוף האישה, שאסור לומר מולם דברים שבקדושה.בתקופה האחרונה נשים רבות הפסיקו להקפיד על כיסוי שערות ראשן, ואמנם עובדה זו אינה משנה את הדין היסודי,וההלכה המחייבת נשים נשואות לכסות את ראשן נשארה בכל תוקפה. אלא שהשאלה היא, האם מותר לומר דברים שבקדושה בשעה שרואים נשים ללא כיסוי ראש. שאלה זו מתעוררת למשל בעת חתונה, שפעמים רבות נמצאות סביב החופה נשים שאינן מכסות את ראשן, והשאלה האם הרב שעורך את החופה יכול לומר כעדן את ברכות החתונה. וכן לפעמים בשבת בעת הקידוש נמצאות נשים שאינן מכסות ראשן, והשאלה האם מותר לומר מולן את הקידוש.לדעת בעל המשנה ברורה (מ"ב עה, י), גם אם הרבה נשים נוהגות ללכת ללא כיסוי ראש, עדיין אסור לומר מולן דברים שבקדושה.ואם כן לדעתו, אם יעמדו מול עורך החופה נשים שאינן מכסות את ראשן, עורך החופה יצטרך לעצום את עיניו, ורק לאחר מכן יוכל לברך את ברכות החתונה.אולם לדעת בעל ערוך השולחן (ערוה"ש, עה, ז), מאחר שכבר התרגלנו,לראות נשים ללא כיסוי ראש, ממילא כאשר רואים אישה שאינה מכסה את ראשה, אין זה מעורר שום הרהור, ולכן מותר לומר בפניהן דברים שבקדושה, ואין צריך לעצום לשם כך את העיניים.

ולמעשה רבים מהפוסקים האחרונים מקלים כמותו (אג"מ בחלק חו"מ מ"ד, בן איש חי בא ש"ר יב).וחשוב לציין, שרק לגבי שער נאמרה הקלה זו, אולם לגבי מקומות המכוסים שבגוף האשה, גם אם כל הנשים יתרגלו ללכת ללא שרוולים וללא חצאיות עד הברכיים, עדיין יהיה אסור לומר בפניהן דברים שבקדושה. והטעם לכך הוא, שאנו רואים שכיסוי שער הראש קל מאשר כיסוי השוק והזרוע, שאת שער הראש רק נשים נשואות חייבות לכסות, ואילו את הזרוע והשוק, חייבות הבנות לכסות כבר מגיל צעיר.ולכן, אם עומדות מול עורך החופה נשים שאינן מכסות את גופן כהלכה, אסור לו לומר מולן את ברכות החתונה, ועליו לסובב את גופו באופן כזה שלא יראה אותן. ואם מכל צדדיו עומדות נשים שאינן לבושות כהלכה, בשעת הדחק יוכל להקל ולעצום את עיניו, או שיתקע את מבטו בסידור כך שלא יראה אותן כלל, וכך יוכל לומר את ברכות החופה [(שו"ע או"ח עה, ו) ( מ"בעה, כ"ט )]

מהו שיעור כיסוי הראש
בהלכות הקודמות הזכרנו את דברי התלמוד ממסכת כתובות (כתובות עב, א), שמדין תורה אסור לאישה לצאת וראשה פרוע,כלומר מספיק ששערה יהיה אסוף בסל קטן או במפה מחוררת,כדי שיהיה מותר לה לצאת כך לרחוב. אולם קבעו חכמים הלכה, שכיסוי הראש חייב לכסות ממש את שערות ראשה, ואין די בכך ששערה יהיה אסוף,אלא שכידוע בדרך כלל, לא כל השער נכנס ממש אל מתחת למטפחת או הכובע, ועל פי רוב קצת מהשער נראה הן מצד הפנים והן מאחור, והשאלה האם הדבר מותר על פי הדין.ואמנם יש לציין שמשמע מהזוהר שעל האשה להקפיד שלא יתגלה שום שער משער ראשה, וכתב על זה בעל המגן-אברהם (עה, ב) שכן ראוי לנהוג. אולם על פי דעת הפוסקים אין ההלכה כן, וברור שלא כל השערות צריכות להיות מכוסות.וכן כתב הרשב"א, שהיה אחד מגדולי הראשונים, בחידושיו למסכת ברכות (כד, א), שהשער שבדרך כלל אינו נכנס אל מתחת למטפחת אין בו איסור.

ויש שפרשו שאף כוונת הזוהר אינה אלא שאותן השערות שצריכות להיות מכוסות, אסור שתראה מהן אפילו שערה אחת.למעשה, ישנן שתי שיטות עיקריות בהלכה זו. לדעת המשנה-ברורה (עה, יד) ועוד פוסקים, יש להקפיד לכסות את כל השערות,אולם אותן השערות שגם אם האשה תשדל להכניסן מתחת לכיסוי, באופן טבעי הן נשמטות מכיסוי הראש, כמו למשל מעט שער שבעורף ובצדעים, שער זה אין חובה לכסותו.אבל לעומת זאת מהר"ם אלשקר בתשובותיו (ל"ה) סובר,שעוד מתקופת המשנה ישנו מנהג שהנשים מגלות מעט משערן,ואם כן אין איסור לגלות מעט מהשער שמעל המצח או שבצדדים, משום שכך הוא מנהג הנשים הכשרות ברוב הגלויות שתחת הישמעאלים. ואין לאסור זאת משום שכבר מצינו שבכמה וכמה דברים הקלו חכמים כדי שהאשה לא תתגנה על בעלה.

וכן פסק גם הרב פיינשטיין שמותר שקצת מהשערות שמעל המצח יראו, והגדר לזה הוא, שעד טפח מרובע משערות ראש המותר לאשה לגלות, ויותר מטפח אסור. ומכיוון שרוחב הפנים הוא כשני טפחים, אם אשה רוצה לגלות קצת מן השער שמעל מצחה, מותר יהיה לה לגלות עד שיעור של כחצי טפח, וניתן למדוד את חצי הטפח על ידי שיעור של רוחב שתי אצבעות,שרוחבן כארבעה סנטימטר. במלים אחרות, מאחר ועד טפח משערה מותר שיהיה גלוי, מותר לאישה שכיסוי ראשה יגיע עד פחות מארבעה סנטימטר מקצה השער שעל המצח. שהרי חצי טפח כפול שני טפחים, שזהו בערך שיעור רוחב המצח,שווה טפח שלם, והוסיף הרב פיינשטיין שאף שמלכתחילה ראוי להחמיר ולכסות את כל השערות, מכל מקום גם לתלמיד חכם וירא שמים אין להימנע מלשאת אישה שהיא בעלת מידות טובות ומדקדקת במצוות, אף אם היא מעוניינת לגלות מעט שער שמעל המצח, ובתנאי שלא תגלה יותר משיעור של רוחב שתי אצבעות (אג"מ אה"ע נ"ח).

האם אשה צריכה לכסות ראשה בבית
המסופר בתלמוד מסכת יומא (יומא מז, א) על אישה אחת ששמה קמחית, שזכתה ונולדו לה שבעה בנים צדיקים שכולם שמשו זה אחר זה בכהונה גדולה, שאלו אותה חכמים : מה עשית שזכית לכך? ענתה להם : "מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי".כלומר הקפדתי מאוד שלא לגלות את שער ראשי אפילו בתוך ביתי בהיותי לבד. ענו לה חכמים : "הרבה עשו כן ולא הועיל להן", כלומר, כפי הנראה היו לה עוד זכויות שבעבורן זכתה לבנים כאלה.

ומכל מקום ניתן ללמוד מכאן שמנהג חסידות שאישה תכסה את שער ראשה אפילו כשהיא נמצאת לבדה בביתה.אלא שנחלקו הפוסקים בשאלה האם מצד הדין חיוב כיסוי הראש הוא רק בשעה שהאישה יוצאת מחוץ לביתה וחצרה, כפי שסובר התוספות (כתובות עב, ב), או שחיוב כיסוי הראש הוא גם בתוך הבית, כפי שמשמע מדעת הרמב"ם. ופסק החתם-סופר(או"ח לו), שהואיל ונהגו הנשים להחמיר ולכסות את ראשן אפילו בחדרן שבביתן, נחשב הדבר כדין גמור, וכל הנשים חייבות לכסות את ראשן אפילו בתוך חדרן. וגם לדעת המשנה - ברורה צריך לנהוג כן, וללבוש כיסוי ראש אפילו בתוך הבית.ויש חולקים ומקלים, ולדעתם מן הדין מותר לאישה ללכת בתוך ביתה ללא כיסוי ראש, ובתנאי שרק בני ביתה יראו אותה ולא אנשים זרים. וכן סובר בעל האגרות משה (אה"ע ח"א נ"ח).
ובשעה שהאשה הולכת לישון, נראה שלכל הדעות מותר לה להיות בלא כיסוי ראש.

פאה נוכרית
נחלקו הפוסקים בשאלה, האם מותר לאישה לכסות את ראשה בפאה נוכרית, או שמא כיסוי כזה אינו נחשב כלום.ושורש המחלוקת תלוי בשאלה מהו יסוד האיסור לגלות את שער הראש, האם העיקר הוא ההופעה הצנועה שישנה בכיסוי הראש, או שדווקא השערות הגדלות בראשה מבטאות משהו אינטימי שאישה נשואה צריכה להצניעו בפני זרים ולחושפו רק בפני בעלה

.לדעת הרמ"א והשלטי גיבורים, מותר לאשה נשואה לחבוש פאה נוכרית, משום שהפאה מסתירה את שערותיה הטבעיות,ואף שפעמים רבות שערות הפאה הנוכרית יפות משערה הטבעי,מכל מקום לא אסרו חכמים על האשה להתקשט בתכשיטים יפים, אלא העיקר הוא שלא לחשוף את הצדדים האישיים כלפי חוץ, ובכללם את השערות הטבעיות, וכן שלא להופיע באופן מגרה. ואם אכן הפאה יפה וצנועה, לדעתם מותר לכסות בה את השערות.אולם לעומת זאת לדעת בעל שו"ת באר שבע (סי' יח) והשדה-חמד ועוד הרבה פוסקים, יסוד כיסוי הראש הוא ההופעה הצנועה, ולכן אם חובשים פאה נוכרית אין בזה שום תוספת צניעות ביחס לשערות הראש המקוריות, ולכן לדעתם אסור לכסות את הראש בפאה נוכרית.ולמעשה, הזכיר בעל המשנה ברורה את שתי הדעות (מ"ב עה, טו),ופסק על פי הפרי מגדים שהנוהגות לכסות את הראש בפאה נוכרית יש להן על מה לסמוך.

אולם במקומות שבהם נהגו הנשים שלא ללבוש פאה נוכרית, יש להחמיר, משום מראית עין.ואחד מרבני הספרדים בדור האחרון כתב, שעל פי מנהג הספרדים יש איסור חמור לחבוש פאה נוכרית, משום שהפאה אינה נחשבת לכיסוי ראש. אולם כמה וכמה מגדולי רבני הספרדים שבדור התירו חבישת פאה נוכרית, ומהמתירים : הרב המקובל עובדיה הדאיה בעל שו"ת ישכיל עבדי (ח"ז אה"ע ט"ז),והרב מרדכי אליהו (הראשון לציון תשמ"ג - תשנ"ג), וכן הרב משאש רבה של ירושלים. ואם כן גם בין רבני הספרדים הדבר שנוי במחלוקת, ולכן גם אישה הנוהגת כמנהגי הספרדים יכולה להקל ולסמוך על השיטה המתירה לחבוש פאה נוכרית.

גם הרב פיינשטיין כתב לרב אחד שרצה לאסור על אשתו לחבוש פאה נוכרית, שאף שיש מחמירים, מכל מקום רוב רבותינו מקלים, ולכן אין כבודו יכול למנוע מאשתו הרבנית מללבוש פאה נוכרית, ואף שהוא רוצה להחמיר, אינו יכול להטיל את חומרותיו עליה (אג"מ אה"ע ח"ב יב. אגב, מה שכתב שרוב רבותינו מקלים, כוונתו מן הסתם לפוסקים מהאסכולה הליטאית).ולמעשה נשות רבנים רבות נוהגות להקל ולחבוש פאה נוכרית. ונשות התלמידים של הישיבות ההולכות בדרכו שלמרן הרב קוק זצ"ל נהגו להחמיר ולכסות את ראשן דווקא במטפחת או כובע ולא בפאה. והיו שסברו שבישובים שהוקמו על ידי אותם התלמידים, נחשב הדבר למנהג מחייב, וכפי שפסק המשנה ברורה, שאין להקל ולחבוש פאה נוכרית במקום שנהגו להחמיר משום מראית עין. אולם למעשה כל הארץ נחשבת כמקום אחד, ומאחר שיש בארץ הרבה נשים שמכסות את ראשן בפאה, לא ניתן לומר בשום ישוב בארץ שיש מנהג מחייב לכסות את הראש במטפחת או בכובע ולא בפאה נוכרית. ולכן אין למחות או להעיר לשום אישה שחפצה לכסות את ראשה בפאה נוכרית, אחר שישנן הרבה נשים חשובות שנוהגות כן.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
לא הכול צריך הכשר
ניסן תשע"ז
רביבים
אשמתם של זקני ישראל
סיון תשע"ז
רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
58 דק'
אורות התורה
תורה לשמה - לא פה ולא שם
אורות התורה, פרק ב'
ט"ז אדר ב' תשע"א

צניעות

צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
צניעות ועצמאות
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשע"א
1:06
צניעות
פאה נוכרית לנשים א'
חלק א'
הרב אוריאל אליהו | תמוז תשע"ח
צניעות
ותתפשהו בבגדו
הרב עזריאל אריאל | כסלו תשפ"ו

צניעות

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ינון גרוסברג
הרב חגי לונדין
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב אליקים לבנון
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב שמעון קליין

ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז