ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
חכמת שלמה המלך מלמדת אותנו ש"דור הולך ודור בא, והארץ לעולם עומדת". המשימה של בניית העולם באופן גשמי, רוחני וחברתי לעולם אינה נשלמת. זה אתגר מרכזי לכל הדורות בכל הזמנים. זה אתגר מתמיד שמאתגר אותנו בקיומנו היומיומי ומציג לנו תביעות בלתי מתפשרות. כל זה התבהר לי היטב השבוע בטקס ברית המילה לנין החדש שלי. הקב"ה ברך אותי וזכיתי לראות דור רביעי שלי בעולל הנאה (אלא מה?) והמצווה הזה. אני חושב על אבי ועל סבי, על אמי וכל קרובי המשפחה שלי מהדורות הקודמים כשאני רואה את הנין שלי.אני נזכר במה שהמורה שלי בישיבה נהג לומר לי לפני 60 שנה כמעט. "אם סבא וסבתא שלך והנכדים שלך גאים בך ובהישגיך במידה שווה, סביר להניח שאתה בסדר". דורות קודמים דורשים מאתנו דין וחשבון - אם נרצה בך ואם לאו. כשראיתי את הנין שלי תהיתי מה תהיה דעתו עליי. אנחנו נותנים דין וחשבון גם לדורות הבאים אחרינו. כולנו מתפללים שיאהבו אותנו ויזכרו אותנו לטוב, אבל פסק הדין של העתיד ושל העבר איננו ברור לנו עכשיו, ולכן אנחנו יכולים רק לעשות כמיטב יכולתנו, לדבוק במסורת ובתורה ולקוות שהעתיד ייטיב עמנו.יש מסורת של מרד ביחסים בין כל דור לדורות שבאו לפניו. החיים היהודיים במזרח אירופה של עד לפני מאה שנה היו חממה למרד נעורים בנורמות ובמבנים שהיו קיימים אז בחברה היהודית.החילוניות, ההתבוללות, האדישות לרוח היהדות שמאפיינות חלק כה גדול מהחברה היהודית היום הן תוצר של השבירה הזאת ברצף הדורות. השואה הייתה כמובן עוד שחיקה גדולה וטרגית בקשר בין הדורות בעולם היהודי. אם בכוונה תחילה ואם מרשלנות, לרוב היהודים היום אין קשר דורי, קשר שנחוץ כל כך לקיום היהודי ולאורח חיים יהודי בעל משמעות. לא רק הדורות הקודמים נעדרים אלא גם הדורות הבאים. נישואי תערובת, תמיכה ביחסים הומוסקסואליים, מספרים הולכים וקטנים של ילדים יהודים, הפלות במספרים גדולים - כל הדברים האלה מצמצמים את התקווה לדורות עתידיים של יהודים.הפרעות כאלה במשפחה היהודית ובדורות העם היהודי הן אסון גם לפרט וגם לעם ישראל בכלל. לא נוכל לקיים יהדות בלי יהודים. הנין הקטן שזכיתי להחזיק בידיי השבוע הוא בעצם הצבעת אמון בעתיד היהודי ובנצח ישראל. אחד הנתונים המדהימים שבולטים לעין כשקוראים על השנים שמיד אחרי השואה הוא המספר הגדול של התינוקות שנולדו לניצולים בשלוש השנים שלאחר השואה. יצירה של דורות יהודיים בתקופה של תנאים אנושיים קשים ביותר ואחריה היא עדות עילאית לכושר ההתאוששות של העם היהודי ולנצחיותו.ברור שאי אפשר לדון דורות רק על סמך כמות ומספר. בחיים היהודיים לפרט תמיד יש מקום חשוב. אפילו כאשר אדם זוכה לראות דורות, גם קודמים וגם באים, עתידו של העם היהודי תלוי בפרט, באדם עצמו. כל אחד צריך לתרום לפי כישוריו ויכולתו. כל אחד צריך לחוש שמוטלת עליו אחריות ולא לסמוך על הייחוס שלו או על ההישגים העתידיים של נכדיו או ניניו. בסופו של דבר, כל אדם נדון על התנהגותו שלו על מעשיו שלו. הדורות חשובים, אבל הם לא מבטיחים הצלחה או הישגים. תמיד יש ליחיד אותו הכוח לבחור את מסלול חייו. אדם יכול, כמובן, להיות מושפע מתפיסת הדורות שהצגתי כאן, אבל זה רק אחד הגורמים שמשפיעים עליו.
אני מתפלל, יחד אתכם, שהדורות הבאים יהיו בריאים, מוצלחים ושומרי מצוות, אבל הם יצטרכו להרוויח את ההישגים האלה, כפי שכולנו צריכים לעשות. מי ייתן ונהיה כולנו דורות של יהודים טובים וישרים באמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
