ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
ד' תשרי. חנות הירקות המתה לקוחות. "משה, פנתה אחת הקונות לבעל המכולת, הגיעו כבר ירקות מ'אוצר הארץ'"? "כן, הם מונחים בארגזים שם בפינה. אל תשכחי, הם קדושים בקדושת שביעית".
"הסתבכנו", סיננה הלקוחה לחבירתה בקול. "מכל האידיאלים הגדולים של שנת השמיטה, נשארנו רק עם החיוב לשמור קדושת שביעית בפירות". עצב השתרר לרגע בחנות.
רק משה חייך ואמר: "אין שמחה כשמחת המצוות. החכם עיניו בראשו, כדאי לכם להעמיק ולבדוק - כיצד תהפוך ה'שמיטה' למנוף להתקדמות רוחנית"?
"הסתבכנו", סיננה הלקוחה לחבירתה בקול. "מכל האידיאלים הגדולים של שנת השמיטה, נשארנו רק עם החיוב לשמור קדושת שביעית בפירות". עצב השתרר לרגע בחנות.
רק משה חייך ואמר: "אין שמחה כשמחת המצוות. החכם עיניו בראשו, כדאי לכם להעמיק ולבדוק - כיצד תהפוך ה'שמיטה' למנוף להתקדמות רוחנית"?
השמיטה המחנכת
הרב שלמה בן-אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה אשר
מי מאתנו לא נתקל במאבק קשה עם עצמו, להשקות את העץ שבגינה או לא? מה כמות המים לה זקוק הצמח שבעציץ שנמצא בחוץ? איך יהיו לנו ערבות טריות ורעננות לחג? מה עם הענבים שבגינה? מדוע שלא נגזום קצת יותר כדי להבטיח יבול יותר טוב... לעונה הבאה, לא לי חלילה, אלא לכל מי שירצה, הרי אני מפקיר את היבול לכל דיכפין...
מה עם הדשא? אם לא נשקה מספיק בימים חמים כאלה הוא יתייבש! היצר אומר: נו עוד קצת מים, ואילו השכל אומר: ההלכה אוסרת. היצר מגייס את ההלכה לצדו ואומר: הרי אני רק מחזיק את הקיים ולא משביח את הדשא. והמלחמה נמשכת ביתר עוז בנושא כיסוח הדשא - היצר אומר מותר, והשכל ממאן להבין את הסיבה.
אנו שנאבקים יום יום ומנצחים את היצר בשנת השמיטה, נקראים בפי דוד המלך "גיבורי כוח עושי דברו" (תהילים ק"ג). אנו גיבורים יותר מן המלאכים, שלא מתמודדים עם היצר ולא מנצחים אותו, ולוּ פעם אחת.
וכך אומר המדרש (בעיבוד קל) - עומד חקלאי ליד שדהו שאך לפני זמן קצר זרע בדמעה, בכה והתפלל ואין לאל ידו לטפל בשדהו ובכרמו ובמטעו מפני איסורי השמיטה, הלא זה הוא הגיבור האמיתי! רואה הוא כיצד מזיקים אוכלים את הפירות ועוצר את עצמו מלרסס. רואה כיצד העץ מתייבש וקמל, אבל ידיו הפעילות אסורות במאסר השביעית מאהבת ד', אהבת התורה, אהבת המצוות, עליו אומר הפסוק: "גיבורי כוח...".
משנת השמיטה נלמד לקחים רוחניים חשובים לכל השנים :
* ראשית נלמד, שהגבורה מצויה דווקא באיפוק ובריסון, כי השמיטה מלמדת אותנו שהאדם איננו עבד נרצע לאדמה ולחומר, אלא הוא יכול לשלוט בחומר כמו ביצר.
* ההשקיה, הדישון והטיפול בעץ האסורים בשנת השמיטה, מלמדים אותנו, שבלא טיפוח של חינוך לנתינה ואהבה לתלמידנו בשנות חינוכם הראשונות - "כי האדם עץ השדה", לא נוכל ליהנות מפרותיהם הטובים בשנות בגרותם.
* מדיני "העברת עציץ בשמיטה", ניתן ללמוד את הדרך הרצויה להעברת ילד ממסגרת חינוכית אחת לאחרת, שהרי העציץ הוא מקום גידולו של הצמח כמו מקום גידולו של האדם, וכל שינוי בתנאי חינוכו דורש התייחסות: חום, אהבה, הגנה ובניית מחיצות המנתקות את האדם בתקופת המעבר.
* רק "מצע מנותק" מותר בשביעית - אם אדם מנתק עצמו מהחומר למשך שנה יוכל לעבוד בצורה מאוזנת למשך שש השנים הבאות.
* "גידולי חממה" בשמיטה מלמדים אותנו, שאת ילדנו נחנך בחממה במשך שנות ילדותם, כדי שידעו להתמודד נכון במשך כל חייהם מחוץ לחממה הביתית.
יהי רצון שאכן נפקח עיניים ונלמד מהשמיטה את המסר הגלוי והסמוי, אמן.
חיבת המצוות
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו
פעם נסע הגאון ר' אלחנן וסרמן הי"ד לאסוף כספים לישיבתו. במהלך המסע הגיע לארמונו של נדבן אחד. היה זה יום גשום, ור' אלחנן שצעד רגלי לארמון התלכלך מאוד בבוץ.
דפק הרב על דלת הארמון, וביקש להפגש עם בעל הבית, אך העשיר לא היה באותה שעה בבית. המשרתת הציעה לרב להמתין לנדבן, אך הוסיפה בקשה קטנה - היות והיא כבר הבריקה את הבית, ונעליו ובגדיו של הרב מלוכלכים מאוד, היא מבקשת שהרב יכנס דרך הדלת האחורית של המטבח, וימתין שם. הרב הסכים ברצון, נכנס למטבח, ושקע בלימודו.
לאחר שעה ארוכה, הגיע העשיר, נכנס למטבח בסערה, ופנה לרב - ר' אלחנן, מה עשית? הרסת לי את חינוך הילדים.
מדוע? תמה הרב. ענה לו העשיר - כל ימות השנה אני טרוד בעסקי, אבל חשוב לי לחנך את ילדי, שהתורה יותר חשובה מהכסף. הדרך שלי לחנכם לכך היא על ידי שאני מכבד את לומדי התורה ותורם להם מכספי. אולם, עתה, שהם ראו שאת הרב מכניסים למטבח, כדי לשמור על יפי הבית, הם יחשבו שהכסף חשוב מתורה. לכן כדי לתקן את המעוות, אני מבקש מהרב שיכנס עימי לסלון ישב על הספה היקרה ביותר בבית, וילכלך אותה...
יסוד חשוב בחינוך הילדים (ובחינוך של עצמנו...) לא רק מה אנו עושים, אלא מהי האווירה אותה אנו מקרינים לילדים. מי ששמח בדבר סימן שהדבר יקר וחשוב לו, כדברי המסילת ישרים (פרק י"ט) "השמחה, הוא עיקר גדול בעבודה, והוא מה שדוד מזהיר ואומר: עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה... א"ר איבו: כשתהיה עומד להתפלל יהא לבך שמח עליך, שאתה מתפלל לאלוקים, שאין כיוצא בו".
אם נביא הביתה את שקיות הפירות והירקות הקדושים בקדושת שביעית, ונאמר ל(עצמנו ול)ילדינו בהתלהבות של קודש - איזה יופי! אשרינו שאנו זוכים לאכול מפירות קדושים בקדושת שביעית, ובפרט שלפי חלק מדעות האחרונים ברמב"ן אנו מקיימים בכך מצוות "לאכלה", הרי אמירות אלו מקרינות כמו אלף שיעורים על אהבת התורה והארץ. וממילא, את כל הדינים של השמירה על קדושת שביעית נשמור בקלות ובשמחה.
ואכן אנו צריכים להודות לה' על כל כך הרבה דברים שגנוזים השנה בפירות - אנו אוכלים מפירות ארצינו הקדושה, ש"באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה" (ב"ח או"ח ר"ח), ובמיוחד פירות שקדושים בקדושת שביעית! אנו זוכים לחקלאים יהודים שמשתדלים לשמור שביעית! זכינו לגדולי תורה, שצוללים לעומקה של תורה, ונותנים פתרונות יותר ויותר מהודרים לחיים מודרניים על פי ההלכה! זכינו לגופים כלכליים, ש(למרות כל התקלות) יוצקים אידיאלים רוחניים בחיי המעשה, ומיישמים רוחניות בכלי המעשה! זכינו לציבור גדול (תרתי משמע) שמשלם במיטב כספו למען אידיאלים אלו!
אלפיים שנה יהודים חלמו לאכול מפירות אלו, ואנו זוכים להם. אסור לנו ל'הפסידם', כי הם שווים זהב.
כנס לזכרו של הרב שאול ישראלי הדיונים ההלכתיים בהלכות שמיטה של מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל בדברי מרן הראי"ה זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
