ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
בילדותו בת"ת "עץ-חיים" אשר בחצר חורבת ר' יהודה החסיד, משם המשיך בישיבה קטנה "תפארת צבי", ואחר-כך ב"ישיבת חברון" בראשות הרב ר' משה מרדכי אפשטיין, אשר קירב אותו במיוחד. רבנו התחבב מאוד על גדולי הדור הקודם, ביניהם: מרן הרב צבי יהודה, הרב ר' איסר זלמן מלצר, החזון אי"ש, הרב הרצוג, הגרי"ז סולובייצ'יק ועוד.
למעלה משישים שנה לימד הרב אלפי תלמידים בישיבת "מרכז הרב", מתוכן עשרים וחמש שנה כראש הישיבה. הרב שימש בדיינות שנים רבות. בהיותו כבן שבעים נבחר לרב הראשי לישראל ולאב בית הדין הגדול בירושלים והמשיך להרביץ תורה ברבים.
במקביל לעיסוקו המתמיד בהלכה, הנהיג ביד רמה את הציבור הדתי לאומי באופן כללי ובאופן פרטי. אחד הנושאים המרכזיים בהם עסק היה שמירה על ריבונות ישראל בכל שטחי ארץ ישראל. רבנו התנגד באופן נחרץ לפינוי כלשהו משטחי ארץ ישראל. לפני פינוי ימית תובב"א, הגיע הרב לימית, ישב לילה שלם עם צוות הרבנים ששהו בעיר, והורה להם מה מותר ומה אסור לפי ההלכה באופן ההתנגדות לפינוי.
אחרי פינוי ימית הקים הרב את 'איחוד רבני ישראל' - גוף המקיף מאות רבנים ומתכנס מדי פעם להחליט בנושאים העומדים על הפרק. אחת ההחלטות המרכזיות של גוף זה, שהשפיעה מאוד גם במישור המעשי, ומנעה בין השאר את פינוי תל רומידה בחברון - פורסמה כתשובה לשאלה של חייל בשירות מילואים. בהחלטה זו נאמר:
"בתשובה לשאלתך על דעת תורה בעניין השתתפותך במסגרת שירות מילואים לעזור בפינוי אדמות ומבנים ביש"ע ובגולן, הננו להודיע דעתנו:
כיוון שנפסק ע"י רוב הרבנים בארץ, שיש איסור לפנות שטחים בארץ-ישראל ולמסרן לגויים, לפי מה שכתב הרמב"ן [ספר המצוות מצוות עשה ד'], וכן פסקו לאחרונה בכנס רבנים, שנכחו בו יותר מאלף רבנים וראשי ישיבות, וכן פסקו גם ברבנות הראשית הקודמת וגם במועצה שקדמה לה. הרי ככל איסור תורה אסור ליהודי לקחת חלק בכל מעשה של סיוע לפינוי, כפי שנפסק ברמב"ם [הלכות מלכים ג'], שגם אם המלך ציווה לעבור על דברי תורה אין שומעין לו".
הרב אברהם שפירא הרב שאול ישראלי הרב משה צבי נריה
כיוון שנפסק ע"י רוב הרבנים בארץ, שיש איסור לפנות שטחים בארץ-ישראל ולמסרן לגויים, לפי מה שכתב הרמב"ן [ספר המצוות מצוות עשה ד'], וכן פסקו לאחרונה בכנס רבנים, שנכחו בו יותר מאלף רבנים וראשי ישיבות, וכן פסקו גם ברבנות הראשית הקודמת וגם במועצה שקדמה לה. הרי ככל איסור תורה אסור ליהודי לקחת חלק בכל מעשה של סיוע לפינוי, כפי שנפסק ברמב"ם [הלכות מלכים ג'], שגם אם המלך ציווה לעבור על דברי תורה אין שומעין לו".
הרב אברהם שפירא הרב שאול ישראלי הרב משה צבי נריה
בכרוז מאוחר יותר, בחתימתם של עשרות רבנים נוספים הובהר עוד: "גם מחנה צבאי קבוע הוא יישוב יהודי לכל דבר. עקירתו ועזיבתו ביד גויים, הרי הן בכלל עקירת יישוב בארץ ישראל האסור לפי הדין. ועל כן במענה לשאלה, ברור ופשוט שאסור לכל יהודי לקחת חלק בכל מעשה של סיוע לפינוי יישוב, מחנה או מתקן, וכפי שנפסק ברמב"ם [הלכות מלכים ג' ט'], שגם אם המלך ציווה לעבור על דברי תורה אין שומעים לו".
חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו, ולאורו נמשיך ונלך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
