ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
שיחה אחת, שהיתה לי עם רבנו הרב אברהם שפירא זצ"ל לפני למעלה מחמישים שנה, השפיעה על חיי בצורה משמעותית ביותר. ומעשה שהיה כך היה: כשהגעתי לישיבת מרכז הרב, הישיבה היתה עדיין בחיתוליה, ולא היו בה שיעורי גמרא מסודרים, מלבד שיעור כללי שהרב נתן רענן זצ"ל (חתנו של מרן הראי"ה זצ"ל) היה נותן, ושיעור קצר מר' אברום.
לאחר תקופה קצרה ב'מרכז' הייתי ב'משבר', וחשבתי לעבור לישיבת סלבודקה, שבה למדו כמה מחברי שהיו איתי במסגרת עליית הנוער. הלכתי להיבחן בישיבת סלבודקה, אולם ערב אחד לפני שתכננתי לעזוב את הישיבה, ר' אברום תפס אותי לשיחה ודיבר איתי על ההבדלים בין הישיבות מבחינת החשיבה וההסתכלות האמונית המיוחדת שישיבת מרכז הרב מעניקה לתלמידיה, וכך למרות שמבחינות אחרות היו מספר דברים שבישיבת סלבודקה היה לי יותר טוב, שכנע אותי הרב להישאר במרכז הרב. אין ספק שאם הייתי הולך לשם, כיום כל דרכי התורנית היתה שונה לחלוטין.
כשנבחר הרב לכהונת הרב הראשי לישראל, שמחנו כולנו שהרבנות הראשית צועדת בדרכם של הרצי"ה ושאר תלמידי הרב קוק זצ"ל, שחוו את פעמי הגאולה בדורינו, וראו את מדינת ישראל כאתחלתא דגאולה. בהמשך כהונתו הרב ביוזמתו הכניס אותי לוועדת הבחינות של הרבנות הראשית, וכמובן שהיינו קשורים גם בנושא המאבק על שלימות הארץ, לאחר שהרב ביחד עם הרב אליהו שליט"א הקימו את 'איחוד הרבנים למען ארץ ישראל', כאשר התגלו החולשות ביחס להסגרת ארץ ישראל.
ברור, שאצל הרב הישיבה היתה נקודה מרכזית בחייו. מתוך גדלותו העצומה בתורה, הוא חינך את התלמידים שכל עיקרה של הישיבה הוא לגדל תלמידי חכמים. הרב תמיד היה קורא: 'תורה', 'תורה', 'תורה'. דרבון הבחורים לשקוד בעולמה של תורה ולעלות במעלותיה, היה הנקודה העיקרית בהדרכה ובחינוך שלו.
אולם, הרב לא רק חינך בתוך הישיבה, אלא גם הטביע את רישומו בהדרכת הציבור בנושאים הקובעים את צביון מדינת ישראל כמדינה יהודית. מעל הכל, בתחום הציבורי הרב היה הסמכות הרוחנית העליונה, שנתנה את הגוון ההלכתי למהלכים של הציבור שלנו ביחס להתיישבות בארץ וביחס למאבק נגד הנסיגות הנובעות מחולשות הנהגת המדינה הנוכחית. מפעם לפעם היו מתקיימות ישיבות בביתו, בהם דנו בסוגיות ציבוריות ולאומיות אלו - איך להתייחס? כיצד להגיב? ומה לפרסם? והרב ניווט את הדברים בעוז ובגבורה. הרב קיים כפשוטו את המאמר "לא תגורו", ותמיד אמר את האמת האלוקית ואת דרכה של תורה בסוגיות הללו.
בייחוד התבלטה דרכו זו, בעת שעלתה הסוגיא שברחוב נקראת "סירוב פקודה", אבל למעשה אצלנו זה לא נקרא סירוב פקודה, כפי שהרב אמר שזוהי דעת תורה ואסור לנו לתת יד לחוק שהמלכות גוזרת, אם הדבר נוגד את תורתנו הקדושה, שהרי אצלנו התורה היא מעל כל החוקים, ואפילו אם אדם עלול להישפט וייאסר, אסור לו לעבור חלילה על דבר תורתנו הקדושה. הרב חזר ופרסם מספר פעמים כרוזים בנושא, וכמובן שכל איחוד הרבנים עמד מאחוריו ותמך בו. יתכן שאילו לפני כשנתיים כאשר הגלו את תושבי גוש קטיף היה כל הציבור שומר התורה והמצוות נשמע להוראות הרבנים "שאסור לתת יד לכך", יכול להיות שהאסון הגדול היה נמנע, אך היות ולצערנו הרב קמו אנשים והתריסו נגד דעת תורה, אירע הגירוש.
כרגע, לאחר האבידה הגדולה עם הסתלקותו של הרב, העתיד קצת לוטה בערפל. עדיין לא סיימנו את ימי השבעה, אבל אין לי ספק שהארגון החשוב שהרב הקים - "איחוד הרבנים למען ארץ ישראל", ארגון שמאחד רבנים רבים חייב להמשיך. עם ישראל צמא ורוצה לשמוע את דבר ה', ולמרות שהגדול הזה הסתלק מאיתנו, וודאי לנו שהקב"ה לא יטוש את עמו. אני מקווה שיבואו אנשים שימשיכו את דרך חינוכו והדרכתו של הרב, בחיזוק כושר עמידתנו על משמר הארץ ומשמרת זהותה היהודית של המדינה, כדי שעם ישראל לא יישאר כצאן אשר אין לו רועה, ובעז"ה נעשה ונצליח!
הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע.
נשיא ישיבת "בית אורות"
חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב הגדרת פיקוח נפש ברפואת נשים
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
