ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל
מצווה ואף חובה על כל אדם להשתתף בהלוויה של תלמיד חכם שמרביץ תורה לרבים. ואף מבטלים תורה כדי להשתתף בהלוויה של תלמיד חכם (שו"ע יו"ד שסא, א). ועל אחת כמה וכמה שהיתה מצווה להשתתף בהלווייתו של גדול הדור, מורנו ורבנו הרב אברהם שפירא זצ"ל, שבמשך למעלה מיובל שנים הרביץ תורה בישראל, ושימש כדיין בבית הדין העליון, ואח"כ ראש ישיבת 'מרכז הרב' והרב הראשי לישראל (תשמ"ג-תשנ"ג). ויש להדגיש כי מצווה זו אינה רשות אלא חובה (ש"ך יו"ד שסא, א). ואינה פחותה מחובת תלמוד תורה, מפני שכבוד תורה קודם למצוות תלמוד תורה.
עבודת הכנת השיעור הכללי בישיבה היתה חשובה אצלו ביותר, ובמתח רב היה מתכונן לקראת השיעור. ביום שלישי בו היה מעביר את השיעור ידעו התלמידים כי אסור להפריע לרב, כדי שעבודת הקודש של הכנת השיעור לא תיפגם
ואפילו אם יודעים שיהיו בהלוויה יותר משש מאות אלף איש, עדיין חובה על כל אדם שיכול להשתתף בהלוויה (שו"ע שם).
ועל זה אמרו חכמים: "חכם שמת - הכל קרוביו הכל קורעין והכל חולצין והכל סופדין והכל מברין עליו אפילו ברחובה של עיר" (תוספתא מועד קטן ב, יז, גמ' מו"ק כה, א). אמנם עתה, שההלוויה היתה בחול המועד, אין התלמידים קורעים את בגדם (עיין מ"ב תקמז, יב).
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
177 - התיקון שלאחר המשבר
178 - נשבה ארון האלוקים
179 - אסיף המעשים הטובים
טען עוד
נכון היה להספיד את מו"ר הרב שפירא זצ"ל בחול המועד, ואף שהלכה היא שאין מספידים בחול המועד (שו"ע או"ח תקמז, א), ויש אומרים שגם אין מספידים תלמידי חכמים (מ"א, באו"ה). מכל מקום לדעת רוב הפוסקים, מספידים תלמיד חכם בפניו (תשובה מאהבה בשם הנודע ביהודה, פמ"ג, דעת תורה). וכן נוהגים (גשר החיים ח"א יג, א). ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בגדול הדור, וכבר למדנו שמדובר בגדול הדור.
מסע ההלוויה בערב שבת
מסע ההלוויה הרגלי היה ארוך, מישיבת 'מרכז הרב' דרך שכונת גאולה, בה התגורר הרב שפירא שבעים שנה, המשיך אל רחוב הרב קוק, בו שכן ביתו של מרן הרב קוק ובו היתה ישיבת 'מרכז הרב' למעלה מארבעים שנה (עד שעברו לבניין החדש בשכונת קרית משה לפני כארבעים שנה), ומשם המשיך המסע מדרום לחומות העיר העתיקה אל הר הזיתים, סמוך לקברו של מרן הרב קוק זצ"ל ובנו הרצי"ה.
היו שדאגו שלא יספיקו להגיע לביתם ולהתכונן לשבת, ואע"פ כן רבים מאוד נשארו עד סוף ההלוויה, שהסתיימה לאחר השעה שתיים, והספיקו לחזור לביתם ולהתכונן כראוי לשבת.
נזכרתי בהלווייתו של רבי יהודה הנשיא, שאף היא התקיימה ביום שישי, ונתכנסו כל העיירות להספידו, ועצרו במשך מסע ההלוויה שמונה עשרה פעמים להספידו. ומסע ההלוויה היה ארוך מציפורי לבית שערים, שכן בשנותיו האחרונות היה רבי חי בציפורי, שאווירה היה טוב לבריאותו, אולם רוב שנותיו היו בבית שערים, ועל כן הוליכוהו לבית שערים. ואמרו חכמים: מעשה ניסים נעשה להם באותו היום, שעמד להם היום עד שהספיקו כולם להגיע לביתם ולחמם להם סיר של מים, לצלות דג ולהדליק את הנר. אלא שמיד אחר ששקעה החמה החל התרנגול לקרוא, ונבהלו כי התרנגול רגיל להתחיל לקרוא בחצות הלילה, וחששו שמא טעו ומה שהיה נראה להם כשקיעה היה בעצם אחר כניסת השבת ונמצא שחיללו את השבת.
"יצאה בת קול ואמרה להם: כל מי שלא נתעצל בהספדו של רבי יהא מבושר לחיי העולם הבא" (ירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג).
היה שם כובס אחד שהיה רגיל לבא בכל יום אצל רבי. אותו היום שמת, לא בא ולא השתתף בהספד ובהלוויה. כיוון ששמע שכל מי שהשתתף בהספד מזומן לחיי העולם הבא, נצטער כל כך עד שעלה לגג ונפל ומת. יצאה בת קול ואמרה: "אף ההוא כובס מזומן הוא לחיי העולם הבא" (כתובות קג, ב. קה"ר ז, כז).
וכל זה בא ללמדנו גודל מעלת כבוד התורה.
השתתפות בהספדים
מי שלא זכה לקיים את המצווה להשתתף בהלוויה יכול עוד לקיים את המצווה להשתתף בהספד שיערך ביום ראשון שלאחר השבעה ובסוף השלושים.
אמרו חכמים: "כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו". ולמדו זאת מהתעצלותם של ישראל להשתתף בהספדו של יהושע בן נון, עד שרגש עליהם ההר להורגם (שבת קה, ב). ודייק שם רש"י בדבריו לומר "שלא הספידוהו כראוי", היינו שאף שהספידוהו מכל מקום לא הספידוהו כראוי לו.
ובמדרש קהלת רבה (ז, ד) הרחיבו חכמים בסיבת התרשלותם: "לפי שנתחלקה ארץ ישראל והיה חלוקה חביב עליהם יותר מדאי, זה עוסק בשדהו, וזה עוסק בכרמו, וזה עוסק בזיתו, וזה עוסק בפחמו, כולן עוסקין במלאכתן".
ואכן, מכך שלא נתעוררו להספיד את יהושע כראוי, שכחו את מגמת כניסתם לארץ, וגברו החטאים, ועברו על ישראל ייסורים רבים, כמסופר בספר שופטים, עד שנתעכב בניין בית המקדש יותר משלוש מאות שנה.
חסרונו של תלמיד חכם מן הדור
בהספדו של מו"ר הרב שפירא על עמיתו מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל, הדגיש שכאשר תלמיד חכם גדול מסתלק מן הדור, כל הדור מרגיש בזה, ואפילו מי שלא למד ממנו דבר. כי מעצם קיומו של תלמיד חכם בדור, כל אחד זוכה להבין את התורה טוב יותר. והביא לכך ראיה מהמעשה בחוני המעגל (תענית כג, א) שישן ונתעלם מן העולם שבעים שנה, וכאשר התעורר ובא לבית המדרש, אף שבני בית המדרש לא הכירוהו ואף לא האמינו לו שהוא חוני המעגל, בכל זאת הרגישו הארה גדולה, עד שאמרו מעצמם שהשמועות מאירות פתאום באופן נפלא, כבימי חוני המעגל. הרי שעצם חיותו של תלמיד חכם בדור, מועילה לכל הדור.
וכך הוכיח עוד מדברי רבי עקיבא, שאמר אחר הסתלקותו של רבי אליעזר הגדול: "הרבה מעות יש לי ואין שולחני לפורטם". והקשה מו"ר הרב שפירא, והלא רבי אליעזר היה שמותי, שבסוף ימיו פרשו ממנו חכמים, מפני שלא קיבל את דעת הרוב בתנורו של עכנאי, ומה יכול היה רבי עקיבא ללמוד ממנו. אלא שמוכח שעצם קיומו של רבי אליעזר ביניהם, הועיל להבנת לימודם (מורשה ע' יט).
וכדרך אגב, מדרך דיוקו של מו"ר הרב שפירא אפשר ללמוד מעט על למדנותו ועמקותו, שבכל גמרא ומדרש שהיה לומד היה מוצא משמעויות נוספות שהלומדים הרגילים לא עמדו עליהן.
למדנות עצומה
מכל המעלות הגדולות שזכה להן בתורה בזכות גאונותו ושקדנותו, למדנותו המעמיקה עלתה על כולן. מבטו החריף והמקורי גילה בכל סוגיה צדדים שונים וסברות חדשות ומקוריות, וכך היה תמיד הולך ומחדש ומעמיק בכל סוגיה שנגע בה. כך גם במקרא ומפרשיו ובאגדה ומוסר, על הכל התבונן בחריפות מיוחדת שמתוכה היה מגלה הבנות והברקות חדשות.
ואף שגם היה בקי גדול בש"ס ובפוסקים, ואף ספרים שאינם מוכרים היו ידועים לו, שבסקרנותו העצומה לדברי תורה ובקליטתו המהירה היה עובר על ספרים רבים, מכל מקום בלמדנותו כמדומה שלא היה דומה לו בדור.
לפני שנים רבות נפגשתי עם תלמיד חכם מעיין גדול ומעמיק, ששמע שיעורים רבים מראשי ישיבות חשובים בישיבות שונות, ובתוכם גם מראשי ישיבת פוניבז', וגם ממו"ר הרב שפירא זצ"ל. שאלתיו על הערכתו כלפי גדלותו התורנית של הרב שפירא ביחס לרבנים שהיו מפורסמים אז בציבור הליטאי כגדולי הדור. והשיב לי, כי אף שבתחומים מסוימים יש להם מעלות גדולות שבהם הם אכן מיוחדים שבדור, מכל מקום בתחום הלמדנות הכולל, היינו הן ביכולת החידוש וההעמקה והן בהיקף הידיעות התורניות, הרב שפירא עולה על כולם. ואותו תלמיד חכם היה רגיל להיזהר מאוד בדבריו, ולולי שהיה בטוח בכך, לא היה מוציא מפיו הערכה כל כך חותכת.
השיעור הכללי
אף שידע היטב את הסוגיות הנלמדות בישיבה, וכבר שנים רבות העביר עליהן שיעורים, בכל פעם היה מכין מחדש את השיעור ומחדש חידושים נוספים בסוגיה. ועבודת הכנת השיעור הכללי בישיבה היתה חשובה אצלו ביותר, ובמתח רב היה מתכונן לקראת השיעור. ביום שלישי בו היה מעביר את השיעור ידעו התלמידים כי אסור להפריע לרב, כדי שעבודת הקודש של הכנת השיעור לא תיפגם.
כל מי שלמד אצלו וטרח על הבנת שיעוריו וסברותיו נעשה למדן אמיתי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
