ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל
ימים אלה מתאימים מאוד לברר את היחס בין מידת הדין למידת הרחמים, גם בגלל שדברינו השבוע, צריכים להתייחס גם אל פרשת בראשית.
סיפור הבריאה פותח בהכרזה: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א' א).
השימוש בשם "אֱלֹקים" מדגיש את הדומיננטיות של מידת הדין בהליך הבריאה.
לעומת זאת בהמשך הדברים התורה מבהירה:
"אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (שם ב' ד).
התוספת של שם ההויה מדגישה שגם מידת הרחמים שותפה בבריאה.
רש"י על אתר מצטט את חז"ל ומסביר:
"ברא אלקים - ולא אמר ברא ד' (בשם הויה), שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במידת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מידת רחמים ושתפה למידת הדין, היינו דכתיב בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם".
תירוץ זה קשה מאוד להבינו כפשוטו. קודם כל כתוב במפורש "בָּרָא" ועוד, האם אכן יש הווא אמינא ומסקנה ביחס לבורא?!
ננסה השבוע להסביר את העניין.
העולם אכן נברא במידת הדין. יש אנשים שעולמם הרוחני סובב סביב מידת הדין והיא מכוונת את הליכות חייהם.
כסמל רוחני לקבוצה זו ניקח את שמאי הזקן וסיעתו. הם מוצאים בסיס לעולמם הרוחני בסיפור הבריאה הראשון ולכן הם קובעים כי:
א. "שמים נבראו תחילה ואחר כך הארץ" (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א). הצבת ה"שמים" בראש, משמעותה כי האדם נדרש לשאוף כלפי מעלה, שהרי נברא ב"בְּצֶלֶם אֱלֹהִים". חולשותיו כמי שנוצר מאדמה-ארץ, נמצאות במקום השני.
ב. השבת היא פסגת השבוע ובכל יום צריך להתכונן אליה. וז"ל הגמרא: "תניא, אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה - מניח את השניה ואוכל את הראשונה" (ביצה טז ע"א). תיאור הבריאה במידת הדין אכן מציב את השבת כשיא הליך הבריאה. עולם החול עם מגבלותיו משמש רק ככלי להגיע אל פסגת השלמות הרוחנית - השבת.
קבוצה מיוחדת זו, שהיא קטנה ואיכותית (מחדדי טפי-יבמות יד ע"א) היא קפדנית כשמאי (שבת ל ע"ב) ודורשת מחבריה שלא להתפשר. נדגים זאת בשתי הלכות הנוגעות לחג הסוכות:
א. "מי שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית יצא ידי חובה" אבל לא לשיטת בית שמאי. לשיטתם "אם כן היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך" (סוכה פרק ב משנה ז).
ב. רק קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה, אבל "מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה (פתח את הגג) וסיכך על גבי המטה" בשביל קטן שזה עתה נולד ואין לך הצריך לאמו יותר ממנו" (סוכה פרק ב משנה ח).
לאחר הקדמה זו נזכה להבין את דברי בעל ה"שפת אמת" שמחדש לנו דרך בהבנת הביטוי "שבתחלה עלה במחשבה". וז"ל:
"אומנם כך הוא באופן זה ברא הבורא יתברך להיות רצון ומחשבת האדם לעשות הכל על פי מידת הדין ממש כרצונו יתברך. הגם כי בפועל אי אפשר לעשות ממש כרצונו יתברך מטעם שעולם העשייה אין בו השלמות וצריך להשתתפות מדת הרחמים" (בראשית תרל"ח).
הקב"ה ברא את האדם עם שאיפות ומחשבות לכתחילה למציאות אידיאלית: רוחנית-שבתית גם בעולם הגשמי-חומרי . בריאה זו בפועל באה לידי ביטוי בחייה של קבוצה אידיאליסטית כבית שמאי לא רק במחשבה אלא גם במעשה.
אמנם ההלכה נפסקה לדורות כבית הלל. רוב הציבור הם תלמידים של בית הלל אשר חיים בעולם מעשי הכולל התפשרות עם הגשמיות. בהזדמנות קרובה נעסוק בעולמם הרוחני.
בינתיים נהנה כולנו, כל עם ישראל, מן הסוכה ונאחל לכל בית ישראל בכל מקום שהם
לזכות לחסות בצל השכינה כל ימי חייהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
