ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מו"ר הרה"ג אברהם אלקנה
בן הענע רייזל שפירא שליט"א
שנינו במסכת ראש השנה (דף ט"ז): "אמר ר' יצחק, למה תוקעים? למה תוקעים?! רחמנא אמר תקעו, אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבים ותוקעים ומריעין כשהן עומדין? לערבב את השטן" ופירש רש"י: "כשישמע שישראל מחבבין את המצוות מסתתמין דבריו".
וניתן לפרש עוד, על פי מה שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ג):
"אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר 'עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם...".
הרמב"ם מדגיש לנו את הצורך לדעת כי ראש השנה יש בו משמעות כפולה. מצד אחד, הוא יום טוב, וכפי שנאמר בספר נחמיה, "לכו אכלו... כי חדוות ד' היא מעוזכם", ובחז"ל אמרו בשם ר' סימון שאין אופייה של אומה זו כשאר האומות, שישראל כשנכנסים לדין לובשים לבנים ובטוחים שיעשה להם נס ויצאו זכאין בדין, ועל זה נאמר הפסוק: "ומי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו, בכל קראנו אליו כה' אלוקינו". אולם מאידך, בתוך תוכו ראש השנה הוא יום הדין, "היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". וכן קול השופר, אחד מטעמיו הוא המלכת ד' עלינו, (עיין דרשת הראב"ד עמ' י"ח). ובנוסף יש לו משמעות עמוקה של יום דין, רמז יש בו - "עורו ישנים", כי ביום זה יש עבודת הלב של עריכת חשבון הנפש, והוא מתפקידו של השופר, כדברי הרמב"ם.
קול השופר, מלבד עצם פעולת התקיעה, הוא קול של תפילה שבלב, ועל כך אנו אומרים בתפילה בחתימת השופרות: "כי אתה שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים", כי השופר הוא גם ביטוי לעבודת הלב, רמז יש בו, ועל עניין זה אנו מבקשים שישמע קול שופר ברחמים.
בכל ימות השנה "הקול קול יעקב" ובראש השנה כוחו של "הקול קול יעקב" כפול, מתווסף עליו קול שופר "יום תרועה יהיה לכם" בני ישראל הם עם "יודעי תרועה". יודעים לפתות את יוצרם ובמה בשופר (מדרש ויקרא). היות ועל ידי קול השופר באה קריאה לעורו ישנים מתרדמתכם וחזרו בתשובה כלשון הרמב"ם, ובכך אנו מתקרבים אל ד' "ותרועת מלך בו" לשון רעות והתחברות, שופר המעורר, מהפך את מידת הדין למידת הרחמים. ובאבן עזרא (שמות י"ט) כותב: "כי השופר הוא פלא גדול, אין במעמד הר סיני גדול ממנו, כי קולות וברקים וענן כבד גם נראים בעולם, וקול שופר לא נשמע עד יום עשרת הדברים". כל כוחו של שופר הוא ממעמד הר סיני, ועל כן אנו תוקעים ליד הבימה וספרי התורה, לקשר שופר של ר"ה עם שופר של סיני ומתן תורה.
"תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" - הפסוק מבטא את זמן התקיעה בשני אופנים, בחודש, ובכסה, לשון כיסוי. כי יש בשופר גם משהו טמון ונעלם, רמז יש בו, כפי שכתב הרמב"ם שמלבד פעולת המצוה, הוא מעורר לתשובה. ואמנם כתב רבינו בחיי (ויקרא כ"ג) הטעם לכך שהתורה הסתירה מהותו של היום וכך נקרא "יום הזיכרון" מפני שזה עצמו ביטוי לעומק העניין של יום ראש השנה, שהנסתר רב על הנגלה.
ויהי רצון שנתברך כולנו בשנה טובה ומתוקה, ונחתם לאלתר לחיים טובים בספרן של צדיקים גמורים, אמן ואמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
