ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כב - געגועים למקדש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
הרמב"ם וכל מוני המצוות מונים את בניין בית המקדש כמצווה לדורות. וכך פסק הרמב"ם בספר המצוות (עשה כ): "שצוונו לבנות בית הבחירה לעבודה".
וכן פסק הרמב"ם בהלכות בית הבחירה: "מצוות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקורבנות וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר: 'ועשו לי מקדש'" (פ"א ה"א) מבואר מדברי הרמב"ם שמצוות בניין בית המקדש הרי היא ככל מצוות התורה המוטלות על עם ישראל, ואם המקדש ירד משמים הרי בטלה מצוות עשה מהתורה, ונגרעה מצוות עשה מתרי"ג מצוות.
מכיוון שלדעת הרמב"ם מצוות בניין המקדש הרי היא ככל מצוות התורה שמחויבים בהם עם ישראל, פסק הרמב"ם את הלכות הבנייה: "אין בונים את המקדש בלילה, ועוסקים בבנין מעלות השחר עד צאת הכוכבים, והכל חייבים לבנות ולסעד בעצמם ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר, ואין מבטלים תינוקות של בית רבן לבנין, ואין בנין בית המקדש דוחה יום טוב". (בה"ב פ"א ה"יב), ובוודאי שהרמב"ם פסק את הלכות בניין המקדש בידי אדם כלפי בית המקדש העתיד להיבנות.
יסוד חשוב זה מופיע בפירושו של הרמב"ם למשנה. בהקדמה למשנה כתב הרמב"ם: "והתועלת בכך (בכתיבת מסכת מידות) שכשיבנה לשמור בו אותה צורה ואותו היחס, כי אותו היחס מאת ה'".
כלומר, כתיבת מסכת מידות לא נועדה לתאר את העבר, שהרי אין זו מטרת המשנה לתאר תיאורים היסטוריים, אלא מסכת מידות נכתבה כדי שנדע באילו מידות עלינו לבנות את בניין בית המקדש. ואם המקדש ירד משמים אין צורך בכתיבת מסכת מידות והלכות בית הבחירה.
לעומת דברי הרמב"ם כתבו רש"י ותוס': שהמקדש העתיד יגלה ויבא מן השמים שנאמר:
"מקדש ה' כוננו ידיך". וכתבו התוס' שכן מפורש במדרש תנחומא (סוכה, מא., ר"ה ל., שבועות טו:) על דברי רש"י ותוס' כתב התפארת ישראל: "על כורחנו צריך לומר שהתנחומא שהביא התוס' שלעתיד יבנה המקדש בידי שמים דברי אגדה הם ואין למדין ממנה, אלא רצונו לומר שהקב"ה יסיעם בדרך נס שיבנוהו". (מידות פ"א מ"א).
ואכן, מצאנו שהפסוק שהביאו רש"י ותוס' "מקדש ה' כוננו ידיך" נדרש באופן הפוך, וכך לשון הגמרא (כתובות ה.): "במעשה ידיהם של צדיקים כתוב 'מקדש ה' כוננו ידיך'" ופרש"י: "מקדש מעשה ידיהם של צדיקים הוא". כלומר שהמקדש ייבנה בידי אדם.
גם בספר יחזקאל (מג, יא) פרש"י שהמקדש ייבנה בידי אדם.
כשהקב"ה מתאר ליחזקאל את מבנה בית המקדש העתיד להבנות לכל פרטיו ומידותיו הוא מצווה אותו "וכתוב לעיניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חוקותיו ועשו אותם".
ופירש רש"י - "'וישמרו' ילמדו עניני המידות מפיך שידעו לעשותם לעת הקץ".
כמו כן דבריהם של רש"י ותוס' שהמקדש ירד משמים נכתבו כתירוץ להבנת מהלך הסוגיה בשיטה הסוברת שבזמן שאין בית המקדש קיים איסור אכילת תבואה חדשה כל יום ט"ז בניסן הוא מדרבנן, אבל להלכה אנו פוסקים כמסקנת הסוגיה כרבי יהודה שהאיסור הוא מהתורה ולכן אין אנחנו זקוקים לתירוץ של מקדש משמים.
וכתבו הפוסקים שבית המקדש צריך להיבנות לשם מצווה ולכן אם מקדש ירד משמים אי-אפשר יהיה להשתמש בו, שהרי יש בו חסרון של לשמה (מקדש מלך עמ' 5 בהערות שם).
בבראשית רבה (פס"ד י) מסופר שבימי רבי יהושע בן חנניה נתן הקיסר הרומאי רשות לבנות את בית המקדש. בעקבות ההיתר התחילו להיערך לבניית המקדש, אך בעקבות הלשנה של הכותים הקיסר חזר בו מהבטחתו, דבר שכמעט גרם למרד של היהודים כנגדו לולי דברי ההרגעה של רבי יהושע בן חנניה. ומכאן שאם המקדש היה צריך לרדת משמים העם לא היה נענה להיתר ובוודאי שלא היה נערך למרד כנגד השלטון הרומאי.
בנוסף לכל האמור נראה פשוט שכל הדיון נסוב על בניין בית המקדש, אבל ודאי שרש"י מודה שצריך לחדש את עבודת הקורבנות ואם כן ברור שלכל הדעות אנו חייבים לבנות מזבח.
ואכן, בשנת הי"ז עלה לארץ ר' יחיאל מפריז מגדולי בעלי התוס' בראש שלש מאות מתלמידיו, מתוך מטרה לחדש את עבודת הקורבנות כפי שהעיד על כך ר' אשתורי הפרחי בספרו "כפתור ופרח" (כפתור ופרח כ"ו).
לפני יותר ממאה וחמישים שנה, כאשר עורר הרב צבי הירש קלישר את הדיון על חידוש עבודת הקורבנות, בדיונים שנדפסו אחר כך בספרו "דרישת ציון", דנו גדולי ישראל בשאלות ההלכתיות הנוגעות בכך. הרב קלישר דן בדבר לפני רבו הגדול, ר' עקיבא איגר, ולבסוף פנה ר' עקיבא איגר בעצמו אל חתנו ר' משה סופר, "החתם סופר", אשר השיב לו כדברים הבאים:
"יקרת קדשו הגעני, ומה שכתב מורי וחמי הגאון נרו יאיר לבקש משרי ירושלים ליתן רשות להקריב, הוא (הסולטן) קפדן גדול, כי הוא אמר לבל יקרב שם מי שאינו מאמונת ישמעאל" (שו"ת חת"ס יו"ד רלו).
מקדש קודם למלכות בית דוד
לדעת הירושלמי המקדש ייבנה עוד לפני מלכות בית דוד, וכך נאמר שם: "אמר רבי אחא, בית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד". (ירושלמי מעשר שני פ"ה ה"ב). וכתב שם הפני משה: "כך יהיה לעתיד שמתחילה יבנה בית המקדש, ואחר כך יצמח ויעלה מלכות בית דוד, ותהיה תשועה גמורה במהרה בימינו".
והוסיף על כך התוספות יו"ט: שבית המקדש עתיד להבנות קודם מלכות בית דוד, ונמצא שעד מלכות בית דוד יהיו לאויבים קצת ממשלה עלינו וכמו שהיתה בתחילת בית שני. (מעשר שני פ"ה מ"ב).
גם מהתלמוד הבבלי משמע שהמקדש ייבנה לפני מלכות בית דוד. דבר זה עולה מדברי הגמרא במסכת מגילה שדנה בסדר תפילת שמונה עשרה שתקנו אנשי כנסת הגדולה. הגמ' מסבירה מדוע נסמכה ברכת בונה ירושלים לברכת מלכות בית דוד: "וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר 'אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם'" (הושע ג,ה). ופרש"י שם: "אחר ישובו לבית המקדש ובקשו את הקב"ה ואת דוד מלכם". מכאן שבבית המקדש יתפללו תפילה מיוחדת להחזרת מלכות בית דוד.
מדברי הבבלי והירושלמי עולה שהמקדש ייבנה כשלב במהלך הגאולה כשעדיין אין מלכות בית דוד, וההנהגה תהיה דומה להנהגת בית שני שבזמנה נבנה בית המקדש בידי אדם.
על מהלך כזה כתב הרב צבי קלישר בספרו דרישת ציון (עמ' 44, מוסד הרב קוק): "'והביאותים אל הר קודשי' הוא ראשית הגאולה שיהיה רק קיבוץ אל הר הקודש ולא בית המקדש, ואחר כך 'ושימחתים בבית תפילתי' כי יתפללו שם רבים צדיקי עולם המתאספים ונקבצים שם, ואמר 'עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי' שיהיה רק מזבח בנוי בראשית הגאולה ולא בית המקדש, ואחר כך 'ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים'".
לדעת הרב קלישר גאולת המקדש תהיה קמעא קמעא בשלבים מעשיים.
לא בשמים היא
לאמירה "מקדש משמים" משמעות מסוכנת שפירושה "שב ואל תעשה", שהרי ממילא מהלך הגאולה יהיה בדרך הנס ולכן אין צורך להתערבות ארצית. רעיון זה של גאולת שמים עמד במרכז ההתנגדות להשתלבות במהלך שיבת ציון שהחל לפני כמאה וחמישים שנה. שהרי אין צורך בעלייה מעשית לארץ-ישראל, עלייה הכרוכה גם בסכנה שהרי ממילא תהיה עלייה ניסית. את התוצאות המחרידות של מחשבה זו חווה עם ישראל בדור הקודם.
ואכן, בעקבות השואה נשתכחה תורת העלייה הניסית לארץ-ישראל ויהודי התפוצות עזבו את הגולה ובצורה מעשית עלו לארץ.
מתוך אותו כיוון מעשי אנחנו פועלים בהתיישבות בארץ-ישראל ולא אומרים שהיישובים יירדו משמים. ולכן אל לנו לחזור על אותה טעות ולהימנע מכל עשייה למען בניין המקדש מתוך מחשבה שהדבר מיותר שהרי ממילא המקדש ירד משמים.
לסיכום: המקדש ייבנה על ידינו, וברכת ה' היא שתרד משמים ותשלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
