ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המילה הראשונה בפרשת השבוע הנפלאה, הגם שמשה מפנה אותה לשמים, מסכמת בעצם את התורה ואת תביעותיה מאתנו. להאזין פירושו להטות אוזן, לשים לב, להתרכז, אם תרצו. התורה לעתים קרובות מדגישה את ערך ההקשבה. התורה כולה, למעשה, מבוססת על הקשבה. אחרי המחוייבות של "נעשה" מופיעה ההתחייבות החיונית לא פחות של "נשמע".
נראה שלא מספיק לעשות אלא צריך גם להיות מסוגל להקשיב ולהבין. במשנה נאמר שיש הד מסיני ("בת קול") שאנחנו יכולים לשמוע בכל יום בחיינו. יהודים רבים אינם שומעים את ההד הזה של הקדושה והשליחות רק מפני שאינם מטים לו אוזן. הקול מסיני, כמו הקול ב"האזינו", הוא קול פנימי שיוצא מתוך נשמתנו ותודעתנו. הוא אומר לנו מבפנים מה נכון ומה פסול, מה עלינו לעשות וממה עלינו להימנע.
אבל מהקול הפנימי, גם אם הוא עקשן, אפשר בקלות להתעלם. אם איננו מוכנים לשמוע אותו ולהאזין באמת למסר שלו, בסופו של דבר הוא הולך ונחלש עד שגם כשאנחנו כן רוצים להקשיב לו, איננו מסוגלים לשמוע אותו עוד. משום כך עלינו להתרכז בהאזנה בכל מחיר, להקשיב להד מסיני שנמצא בתוכנו ולפעול לפי הוראותיו ועצתו.
גם האזנה יכולה לפעמים להיות מלאכה קשה. יש בנו סלידה מולדת מדברי ביקורת על עצמנו ועל ההתנהגות שלנו, בייחוד כשמדובר בביקורת "בונה". אבל הנכונות לשמוע מה אחרים אומרים עלינו, להקשיב להם באמת, אפילו כשאנחנו מרגישים שהמילים וההאשמות אינן מוצדקות, היא היא הסימן לקדושה ולמחוייבות אמיתית לתקן את עצמנו ומידותינו.
רבנו ישראל ליפקין מסלנט, מייסד תנועת המוסר בליטא לפני 150 שנה, פירש פעם את הפסוק בתהילים שאומר "בקמים עליי מרעים תשמענה אוזניי". ההסבר הפשוט לפסוק הוא שכאשר אנשים קמים כדי להרע לי, תן לי התראה מוקדמות כדי שאוכל לסכל את תוכניותיהם.
אך רבנו ישראל פירש את הפסוק אחרת: כאשר אנשים שמבקרים אותי, אנשים שלא אוהבים אותי ואני לא אוהב אותם, באים לומר דברים נגדי, תן לי את הכוח ואת החוסן לשמוע אותם באמת. אולי יהיה בדבריהם דבר או שניים שיש בהם אמת, ואוכל לתקן את מגרעותיי ולהפיק מכך תועלת.
המפתח לתיקון המידות של האדם טמון ביכולתו להקשיב - לאחרים וגם לקול הפנימי מסיני שיש בו. המילים הנהדרות של משה בפרשה פונות לא רק לשמים אלא גם אלינו במטרה לרומם יצורים ארציים ולהעלות אותם על דרך ואורח חיים ששואפים לשמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
