ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
על אף שמשה, כאשר הוא סוקר את חיי העם היהודי במדבר סיני ב-40 השנים שחלפו, מספר על כל הנסים שקרו לו, אין הוא עושה זאת למען הסיפור אלא כדי ללמד לקח חשוב לכל הדורות.
הלקח הקשה הזה הוא שגם אחרי כל הנסים שהקב"ה עושה למעננו, הגורל שלנו נמצאן במידה רבה בידינו שלנו. הלקח מכל ההיסטוריה היהודית מסתכם בפסוק "כי לא על הלחם לבדו", אפילו לא לחם פלאי כמו המן - "יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" - אלא על כל הערכים והמצוות של התורה. כל הניסיונות להתחמק מהלקח הזה, להחליף את דברי התורה במילים אחרות וברעיונות אחרים התבררו ככישלונות חרוצים. אך הסתמכות על הנס היא דרך מסוכנת לא פחות.
המורים שלי בישיבה נהגו לומר לנו, לצעירים האדוקים אז, שתפילה עוזרת לאדם להפוך לתלמיד חכם, אבל הם גם הדגישו שלא יזיק לשבת וללמוד תורה מתוך ריכוז ומאמץ פרקי זמן ממושכים.
משה משתמש בנסים החוזרים ונשנים במדבר כדי ללמד את העם שהרבה מן האחריות על חייו נמצאת בידיו ובהחלטות שהוא מקבל. המסקנה הברורה מהנאום שלו היא שאלקים עוזר לאלה שעוזרים לעצמם.
במצב רוח שאחרי תשעה באב ולקראת חודש אלול והימים הנוראים, חשוב לזכור עד כמה גורלנו באמת נתון בידינו ובמעשינו. הבחירות הקטנות שאנחנו עושים בחיי היומיום שלנו הן אלה שיוצרות, בסופו של דבר, את ההישגים שלנו בחיים. זאת הכוונה של רש"י כשהוא אומר "מצוות שאדם דש בעקבו". הדברים הקטנים שנדמה לנו שאינם חשובים באותו הרגע הופכים לא פעם להחלטות חשובות ולפעמים אפילו עם השלכות בלתי-הפיכות. השאלה שניצבת לפנינו תמיד היא אם מעשינו עומדים בדרישות של דבר ה', כביכול. אנחנו לא חיים על הלחם לבדו או על הנס לבדו, אלא גם על ההחלטות, ההתנהגות והמעשים שלנו.
כשנהגתי לא מזמן בכביש מהיר בניו-יורק, דבר שהוא כשלעצמו תרגיל בסבלנות ובחוסר תוחלת, החמצתי את היציאה שהייתי אמור לנסוע בה. כעבור כמה קילומטרים ורבע שעה, הצלחתי איכשהו לחזור ולצאת ביציאה הנכונה. הרגשתי שזה היה נס. למעשה, הבחירה שלי שלא לשים לב ולא לצאת במקום הנכון מלכתחילה היא שיצרה את הצורך בהתרחשות ה"נס" הזה. משה מלמד אותנו שזה מאורע יומיומי בחיים. המסר שלו אלינו ברור ורלוונטי היום לא פחות מכפי שהיה לאבותינו במדבר סיני אז.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













