ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מיאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
פרשתנו פותחת בהקדמה:
"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" (דברים כ"ו א).
בשבוע שעבר הבאנו את מעשה הגבעונים שהוקיעו את צאצאי שאול המלך חודשים ארוכים כנגד דין תורה. השבוע נמשיך להתייחס לנושא מכיוון אחר.
הכניסה לארץ חייבה את עם ישראל להתמודד עם מצוות חדשות ואתגרים רבים. ספר דברים כמעט לכל אורכו מדריך אותנו כיצד לפעול בתחום זה. אחת השאלות הקשות הייתה, כיצד לנהוג בתושבי הארץ הקדמונים, בני שבעת העממים.
התורה ציוותה:
"כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" (דברים כ' י).
נחלקו התנאים ובעקבותיהם הראשונים בהסבר הפסוק. לדעת רש"י ציווי זה תקף רק במלחמת הרשות ולא במלחמה על כיבוש הארץ כנגד שבעת העממים. לשיטה זו ברור מדוע היו צריכים הגבעונים לרמות ולשקר את עם ישראל ואת יהושע בן נון, כדי להנצל. לעומת זאת, לדעת הרמב"ם (פ"ו מהלכות מלכים ומלחמותיהם ה"א) והרמב"ן, גם במלחמת מצווה יש לקרא קודם כל לשלום. לשיטתם קשה מדוע נזקקו הגבעונים לתרמיתם?
הרמב"ם עונה:
"אם כן מפני מה הערימו יושבי גבעון, לפי ששלח להם בכלל (יחד עם כל יושבי הארץ) ולא קבלו, ולא ידעו משפט ישראל (שישלח להם שוב) ודימו ששוב אין פותחין להם לשלום" (שם).
הרמב"ן בתירוץ ראשון מתרץ:
"ודע כי ענין אנשי גבעון היה מפני שלא היו יודעין משפטם של ישראל בקריאת השלום, והקדימו קודם שתבא להם פרוסדיטגמא (אגרתו) של יהושע".
למרות שהגבעונים השיגו את ההסכם שהשאיר אותם בעריהם (על חשבון נחלתו של שבט בנימין) במרמה, מסביר הרמב"ם כי בגלל שיקולי "חילול השם" עם ישראל קיים את ההסכם, שמנע את הורשתם.
להלכה נפסק כי הגבעונים פסולים מלבא בקהל ד'. כלומר גם גבעוני שיתגייר גיור מלא וירצה להיות גר צדק לא יוכל להתחתן עם בת ישראל כשרה וכן הדין בגבעונית, בהתאם.
וז"ל השולחן ערוך:
"נתינים אסורים איסור עולם עד סוף כל הדורות, בין זכרים בין נקבות" ( אבן העזר סימן ד סע' א).
מה פשר איסור חמור זה שאין לו תיקון עד סוף כל הדורות?
מסביר הרמב"ם:
"ולמה גזר עליהם הוא (דוד) ובית דינו לפי שראה עזות ואכזריות שהיתה בהם בעת שבקשו שבעת בני שאול בחיר ד' לתלותם והרגום ולא רחמו עליהם" (הלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה כד).
נפרש יותר את דבריו.
בפרק כא של ספר שמואל ב, מתואר רעב נורא במשך שלש שנים. מסקנות ועדת החקירה הרוחנית בנדון הייתה:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים" (שם א).
הפסקת הרעב הותנתה בריצויים של הגבעונים. בתשובה לפנייתו של דוד השיבו הגבעונים את התשובה הבאה:
"וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל: יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַיקֹוָק בְּגִבְעַת שָׁאוּל" (שם ה-ו).
לאחר התייעצות עם השכינה הוחלט להענות לבקשתם ואכן:
"וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי יְקֹוָק וַיִּפְּלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד וְהֵמָּה הֻמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשֹׁנִים בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים:... עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שם ט-י).
גופות צאצאי שאול היו תלויות לעין כל במשך כחצי שנה. כמובן שהתנהגות זו היא כנגד ההלכה היהודית, שביארנו בשבוע שעבר:
"לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי" (דברים פרק כ"א כג).
הגבעונים אומנם, אינם מחויבים להלכה, אבל דוד ובית דינו לימדונו ברוח קדשם כי מי שאיננו מכבד צלם אנוש - צלם אלקים, איננו ראוי להדבק בבניו. גם אם יתגייר לא יוכל לבא בקהל ד'.
יש לפרשיה זו השלכה גם לימנו. האיסלם הקיצוני בשנים האחרונות הציב רף חדש של אכזריות נוראה כלפי
עם ישראל וכלפי בני בריתו של העם היהודי בארצות המערב. יש לשקול קריאה אל פוסקי הדור להטיל סנקציה מהסוג שדוד הטיל גם כלפי כל מי שיזדהה ויתמוך במתאבדים בלב קבוצות של חפים מפשע ובמשספי גרונות של
בני ערובה, כהצגה תקשורתית. גם אם אין משמעות מעשית להחלטה שכזו יש בה מסר חינוכי חשוב ומחייב!!!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
