ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר דהאן זצוק"ל
פרשת השבוע נפתחת במלחמה ומסתיימת במלחמה. המלחמה הראשונה שמתוארת בפרשה היא נגד אויב בלתי ידוע, בלתי מוגדר ובלתי מזוהה. זאת מלחמה כללית, כביכול, שמנוהלת למען מטרות שאינן ברורות ובנסיבות שאינן מוגדרות. המלחמה השנייה שמתוארת בסוף הפרשה מתנהלת נגד אויב ותיק ומר, עמלק, והיא מלחמת הישרדות.
המלחמה הראשונה איננה חובה. התורה מקדימה אותה במילת תנאי, "כי תצא" כלומר "אם" תצא למלחמה. המלחמה השנייה היא מצווה מן התורה. כולנו חייבים בה. היא נועדה להציל את עם ישראל מידי אויב שמטרתו היחידה היא להשמיד אותנו. המלחמות שונות, לפיכך, לא רק בתכליתן ובסיבתן אלא גם בעוצמתן.
במלחמה נגד עמלק איננו מבקשים ניצחון זמני אלא הישג נצחי. אנחנו מבקשים למחות את עמלק, פשוטו כמשמעו. מלחמה זו היא קיום הצו התלמודי האומר "הבא להורגך השכם להורגו". בעולמנו היום, עם המוסר היחסי והפציפיזם הנעים של משאלת-הלב, המצווה להשמיד את עמלק מעוררת בנו תחושת אי נוחות. נדמה לנו שאולי אם נדבר עם עמלק בהיגיון ונפייס אותו בויתורים הוא יירגע ויהיה נחמד אלינו.
התפיסה הזאת נכונה ביחס למלחמה הראשונה שמתוארת בפרשה. למעשה, התורה תמיד מצווה עלינו לנסות להשיג שלום לפני שאנחנו יוצאים למלחמה. אך במלחמה נגד עמלק אין שום זכר לגישה או למדיניות כזאת. זה תמיד מצב של עמלק או אנחנו. העם היהודי מוכן לוותר על הספדים נעימים בעיתונות העולמית ובוחר להמשיך להתקיים.
יש עוד הבדל מרכזי בין המלחמות שהתורה מתארת בפרשה הזאת. במלחמה הראשונה יש סכנה של התרועעות עם נשות האויב. התורה עושה ויתורים זמניים במצב כזה, על אף שהיא מזהירה במפורש מפני התוצאות ארוכות הטווח של יחסים כאלה. אך במלחמה נגד עמלק אפשרות כזאת אפילו לא מוזכרת. ברור שהמלחמה נגד עמלק היא מלחמת הישרדות שבה יחסים כאלה אינם סבירים ואולי אפילו בלתי אפשריים. עמלק לא מבקש רחמים כי הוא לא נותן שום רחמים. זאת מלחמת התשה גדולה שבה ייקבע מי יישאר עומד בסופו של המאבק. לכן היא פוסלת כמעט מראש כל סוג של אינטראקציה חברתית בין שני הצדדים.
עמלק לבש צורות רבות ונקרא בשמות רבים במאבק שלו בנו שנמשך כבר אלפי שנים. הוא לא הוכנע סופית אלא תמיד שב וקם בצורה אחרת ובמקום אחר. אנחנו שומעים את תחזיותיו התוקפניות ואת דברי הרהב שלו על חורבננו כמעט בכל יום. אסור לנו להתפתות לתחושת שלווה ולהאמין שהאזהרות שלו אינן כנות.
לעמלק תמיד הייתה מטרה להשמיד אותנו. הוא תמיד זכה להצלחה חלקית, על אף שתמיד נכשל והובס בסופו של דבר. חשוב שנבין שהמאבק שאנחנו מנהלים נגד עמלק הוא מאבק אמיתי ונואש, וכדאי שנתפלל שאלוקי ישראל, יחד עם עם ישראל, יסכל את התוכניות המרושעות של עמלק גם הפעם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
