ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו נשואים כשש שנים ויש לנו ב"ה שלושה ילדים, כשהקטנה בת שנה. אני לא עובדת, ובעלי מפרנס. אנו מתלבטים האם לשאוף בקרוב להרחבת המשפחה, או שזה עלול לפגוע בילדים, מפני שיהיה לי פחות זמן להקדיש להם ולקדם אותם. כיום אני משקיעה בהם המון, ומשתדלת ללמד אותם דברים חדשים, ואני חוששת שהם ייפגעו אם המשפחה תתרחב. אני מבקשת לקבל עצה ולא פסק הלכה כדי שאוכל לקבל החלטה בעצמי.
תשובה:
בראשונה, אני רוצה להרגיע אותך שכל מה שאני כותב או פוסק זה בגדר "חוות דעת", שאיננה מחייבת את השומע, ותוכלי לקבל החלטה מתוך חופש גמור. ולגופו של עניין: סוגיית הרחבת המשפחה, יש בה רגישות גבוהה. לכאורה, במבט אובייקטיבי, ניתן לומר שגידול ילדים גורם לנו רק נזקים: עלות כלכלית גבוהה, בזבוז זמן ארוך על הטיפול בהם, עצירת הקידום האישי והלמידה אצל ההורים וכו'. אדם "חכם" אולי יגיע להחלטה, שזה מסוג הדברים שמיעוטם יפה ורובם קשה. ואם נרחיק לכת, נגיע למסקנה שבאמת כל רגע קשה לנו: אנו לא חופשיים לצאת לבילוי או לנסוע לטיול בגלל הילדים, ועוד ועוד מגבלות.
אך כמובן שהמבט צריך להיות שונה לחלוטין. בראש ובראשונה, ציווי התורה על הגברים: "פרו ורבו ומלאו את הארץ". ובדברי הנביא ישעיהו (פרק מ"ה): "לא תוהו בראה לשבת יצרה", ממנו לומדים הפוסקים שגם נשים בכלל המצוה (עיין בית שמואל, אהע"ז, א', ס"ק ב').
אם כן, הרחבת המשפחה היא ערך גדול ומקודש בראיה התורנית. הסיבה שאת מציינת בשאלתך היא, ההקדשה לילדים והחשש שהאחד בא על חשבון השני. למען האמת, ילדים הם חכמים מאוד, והם קולטים ידיעות ומחשבות ממש "מהאוויר", כך שאין צורך לשבת וללמד אותם. זאת עושים המורים והמורות בבית הספר. החינוך בבית הוא מתוך צורת הדיבור, התייחסות למקרים בבית וגם למאורעות מחוץ לבית. אחד הכללים שלנו בחינוך הוא לתת אמון בילדים. חלק מהאמון בהם הוא גם הידיעה שאין צורך לומר פעמיים כל דבר, מפני שיש לנו אמון שהם מבינים בפעם אחת. וכן גם, שכל אמירה שלנו נקלטת ונלמדת על ידם. לכן, אם אנו אומרים להם שלא להתקרב לאש או לסיר חם, הם מבינים מיד. וכן כאשר אנו מראים להם דבר גדול ולידו דבר קטן, אין צורך להסביר בהרחבה, כי הם מבינים מיד. לכן, מהרחבת משפחה בתוספת של ילד חדש, לא יגרם כל נזק לילדים הגדולים. תמיד תמצאי את הדקות הספורות של יחס אוהב וחם שאותו כל אחד מהם צריך.
לעומת זאת, הרווח והשמחה לגדולים כאשר מצטרף אליהם תינוק חדש, הוא משמעותי מאוד. אם על בובה חדשה שקונים לילדים הם שמחים, ודאי כאשר הבובה מתנועעת, אוכלת ומשמיעה קולות, הם מאושרים מכך, קל וחומר שהצטרפות תינוק למשפחה תגרום להם אושר רב. צריך לאפשר להם גם לטפל בתינוק החדש בזהירות, ולעשותם שותפים בגידולו. בכך מסולקים רגשות הקנאה העלולים להיווצר כתוצאה מההשקעה בתינוק חדש.
סוף דבר, התייעצי עם בעלך, שעליו מוטלת עיקר המצוה, ויחדיו תוכלו לקבל החלטות נכונות בשאלה שהעלית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
