ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
במלאת שנה לפעילות בית הדין "משפט והלכה בישראל" שליד "ארץ חמדה" (http://www.eretzhemdah.org/bd.htm) נקדיש את דברינו, לנושא זה.
בפרשיית מינוי השופטים הקצרה הפותחת את פרשת שופטים, התורה מדגישה ארבע פעמים את ה" צֶדֶק ". וז"ל הכתוב:
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק :
לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדּ ִיקִם:
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (דברים ט"ז יח-כ).
לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדּ ִיקִם:
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (דברים ט"ז יח-כ).
הרדיפה אחר הצדק חייבת להיות נר לרגלי המערכת המשפטית של עם ישראל. השבוע, גם לציון שנת הפעילות הראשונה של בית הדין שליד "ארץ חמדה" - "משפט והלכה בישראל", ננסה לברר קצת יותר את פשר הציווי:
" צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף".
חז"ל במסכת סנהדרין (לב ע"ב), הציעו כמה פירושים:
ריש לקיש, בדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל, דורש מן הדיין להפעיל את שכלו הישר ולא לדון על פי הכללים הקבועים, במקום שיש חשש רציני שמאחורי הטענות המלומדות והעדויות הברורות מסתתר בעצם "דין מרומה".
גם רב אשי, בדור האחרון של אמוראי בבל, דורש את אותה הדרישה אבל בכיוון אחר. לדעתו ההדגשה מטילה את האחריות על הדיין שלא לפסוק על פי מידת הדין, במקום שהיא תביא נזק לשני הצדדים. לכן לדעתו חובה לפשר במקרה שכזה. לפי שני הפירושים, הריבוי " צֶדֶק צֶדֶק " הוא בעצם מיעוט.
גם ריש לקיש וגם רב אשי מפנים את הציווי כלפי הדיין. וז"ל הסוגיא:
"דריש לקיש רמי: כתיב (ויקרא י"ט) בצדק תשפט עמיתך וכתיב (דברים ט"ז) צדק צדק תרדף, הא כיצד? כאן - בדין מרומה, כאן - בדין שאין מרומה. רב אשי אמר... אחד לדין ואחד לפשרה. כיצד? שתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה, אם עוברות שתיהן - שתיהן טובעות, בזה אחר זה - שתיהן עוברות...".
רבנן לעומתם מסבירים שהציווי מופנה כלפי בעלי הדין, עליהם מוטלת החובה לעשות הכל כדי להבטיח זאת ובין היתר להרחיק נדוד כדי להגיע אל המומחים הגדולים ביותר. הלכה זו משמעותית יותר כלפי הנתבע, שהרי הוא זה שקובע את מקום הדיון. וז"ל הגמרא:
"תנו רבנן: צדק צדק תרדף - הלך אחר בית דין יפה, אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל. ... אחר רבי יהושע לגולה, אחר רבי לבית שערים, אחר חכמים ללשכת הגזית".
"אבן עזרא" מפנה את הציווי לשני הצדדים ומורה להם לרדוף אחר הצדק. וז"ל:
"עם בעלי הריב ידבר. וטעם שני פעמים לדבר צדק - שירויח בו או יפסיד, או פעם אחר פעם כל ימי היותך, או לחזוק".
הרמב"ן בעקבותיו משלב את שתי הגישות וטוען שהפסוק פונה גם לדיינים וגם לבעלי הדין ולכן ה"כפילות".
אנו נקבל את כל ההסברים ונשתדל להציב את הרדיפה אחרי הצדק, בראש סולם הערכים שלנו ובעה"י של כלל החברה הישראלית. ככל שמערכת המשפט תהיה מבוססת יותר על ערכי הצדק של מסורת ישראל, מדינת ישראל תהיה מדינה יותר יהודית ולא רק מדינת היהודים.
דווקא אחרי שני הקייצים האחרונים,שבראשון מבין שניהם הפסדנו חלקים של ארץ ישראל
ובשני נפלו בחרב גיבורי ישראל, נזכור את מאמר חז"ל:
" למען תחיה וירשת את הארץ, מנין שמינוי הדיינין כדאי הוא להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן ושלא להפילן בחרב, ת"ל למען תחיה "
(ילקוט שמעוני תורה פרשת שופטים רמז תתקז).
קול צופיך - הרב שמואל אליהו עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּֽחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
