ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
כולנו מכירים את הבדיחה האירונית שמרבים להשמיע באירועי גיוסי תרומות, על הגנבים שפרצו למשרדי ארגון יהודי גדול וגנבו ממנו חצי מיליון דולר בהתחייבויות לתרומות.
בשנים הרבות שבהן עסקתי בגיוס תרומות למען ארגונים תורניים ומטרות טובות אחרות, מצאתי את עצמי מיומן מאוד בקבלת התחייבויות לתרומה ומיומן פחות בגביית ההתחייבויות האלה.
הרוב המכריע של ההתחייבויות ניתן בתום לב ומתוך כוונה מלאה לתרום בסופו של דבר. אך הנסיבות משתנות, ולא פעם הרצון הטוב שהיה בתחילה איננו בא לידי ביטוי בחתימה על השיק.
משום כך מזהירנו שלמה המלך בספר קהלת שלא למהר ולהתחייב מתוך קלות דעת. התורה מייחסת חשיבות רבה למוצא פיו של האדם ודורשת ממנו לקיים את דבריו - "ככל היוצא מפיו יעשה". בהלכה אין כמעט מקום לפשרה בעניין הזה, בייחוד אם אדם נותן בפומבי התחייבות שהיא עצמה משמשת לפתות אנשים אחרים לתרום.
קשה לדרוש מאנשים לתת כסף לצדקה. בסופו של דבר, הדבר הרי תלוי במצפון, ברצון הטוב וביכולת של התורם לתת מה שהתחייב לתת. לא פעם קרה לי שאנשים התחייבו לתרום ואחר-כך ביקשו לחזור בהם כי "הבורסה יורדת עכשיו" או מפני ש"הבורסה עולה עכשיו, ואני לא רוצה למכור מניות כדי לתת מה שהתחייבתי כשהבורסה עולה."
אין זמן נוח לבקש מאנשים לתת את מה שהתחייבו לתת, אך תמיד צריך לבקש מהם, למען התורמים, לא פחות מאשר למען המטרה שלשמה הם תרמו.
לא כל התחייבות בחיים, בין אם קוימה ובין אם לאו, עוסקת בכסף. יש לנו התחייבויות להתנהגויות, לרגשות, למעשים הגיוניים ונכוחים, וגם אותן צריך לקיים באופן הולם ובמועד הולם.
מוסד הנישואין, שמאויים כל כך בחברה שלנו היום, הוא תחום שבו יש צורך לקיים התחייבויות הדדיות כל הזמן. ההתחייבות לנאמנות, להשקעה ולחריצות של העובד כלפי המעביד שלו וההתחייבות הנגדית של המעביד כלפי עובדיו, הן דוגמאות להתחייבויות מתמידות. היהדות רואה בהן התחייבויות קדושות גם אם מעולם לא עלו על הכתב.
היהדות רואה בסטייה מהנורמות החברתיות ומכללי הדרך-ארץ משהו שדומה לחוב שלא שולם. ההתחייבויות האלה מתחדשות מדי יום ביומו, כל ימי האדם על אדמתו. אחת ההתחייבויות האלה היא נאמנות בין יהודים. "כל ישראל ערבים זה לזה" הוא ביטוי שחז"ל משתמשים בו בתלמוד כדי לתאר את האווירה שצריכה לשרור בעם היהודי. התורה מכירה בזכות לפרטיות ובחופש הבחירה, אך את החופש הזה מגבילה המחויבות לאחריות ולערבות הדדית שהיא התחייבות מתמדת שמוטלת על כל יהודי.
אלה שמדברים נגד העם היהודי ונגד מדינתו היחידה, ולא משנה מדוע, מפרים את ההתחייבות הזאת.
יש גם התחייבויות הדדיות בין הקב"ה לעם ישראל. זה הבסיס לברית בסיני וזה הסיפור של העם היהודי לכל אורך ההיסטוריה שלו. אפשר להסתכן ולומר ש"לשני הצדדים" יש התחייבויות שהם עדיין לא קיימו. הגאולה השלמה וימות המשיח לישראל ולעולם כולו טרם באו גם אחרי אלפי שנים של המתנה קצרת רוח.
העם היהודי, כיחידים וכאומה, עוד לא קיים במלואה את ההתחייבות שנתן בנושא קיום מצוות התורה ושמירת אורחותיה וערכיה. למעשה, העולם היהודי מלא בהתחייבויות שלא קוימו. נדמה שאנטישמיות ורדיפת יהודים הם אחד מאמצעי הגבייה של הקב"ה, כביכול, והקנס שאנחנו משלמים על אי התשלום החוב שלנו כבד מאד. אולי אם נצמצם את מספר ההתחייבויות שטרם קיימנו נוכל לצפות שגם הקב"ה, בזמן ובדרך המתאימים לו, יקיים את ההתחייבות שלו לא רק לקיים את העם היהודי אלא גם להביא לו גאולה שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
