ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- גבולות הארץ
- ספריה
- קומי אורי
- כ - שמיטה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
קבלתי לנכון את מכתבכם מתאריך ט' בסיון תשל"ט ולהלן תשובתי לשאלותיכם החשובות ביחס לשנת השמיטה הבעל"ט. יתן ה' שנזכה להתנחל בארצנו הק' במלא ארכה ורחבה לגבולותיה המקודשים בתורה, ולהיות כל יושביה עליה, כי אז נוכל לשמור על מצות התורה ושבתה הארץ שבת לה' על כלולתיהן פרטותיהן ודקדוקיהן.
באשר לשאלותיכם, באופן כללי עלי להודיעכם כי לאור זה שהמושב שלכם נמצא דרומה-מערבה מאשקלון, הרי לרוב הדעות אינו כלול בתחום קדושת עולי בבל כמוש"כ בתוס' בגיטין דף ב' א' בד"ה ואשקלון ולדעת הרמב"ם בהל' תרומות פ"א הל"ה גם אינו כלול אפי' בתחום עולי מצרים. ולכן לרמב"ם יש מקום להקל אצלכם בשמיטה, אפי' במלאכות דאורייתא שהם זריעה, קצירה, בצירה, זמירה וחרישה, משום דקיי"ל שמיטה בזמן הזה מדרבנן.
אבל יש לחוש לשיטות החולקות על הרמב"ם והם רוב הראשונים והפוסקים, הסוברים שאשקלון כלול בתחום כיבוש עולי מצרים ולא בתחום כיבוש עולי בבל, ולדעתם עבודת האדמה בשביעית אסורה גם דרומה מאשקלון. אבל הספיחים והם הצומח מאליו מותר כמבואר במשנה שביעית פ"ו מ"א שם שנינו: "וכל שהחזיקו עולי מצרים מכזיב ועד הנהר ועד אמנה נאכל אבל לא נעבד".
וכן פסק הרמב"ם בפ"ד מהל' שמיטה ויובל הל' כ"ו, "וכל שלא החזיקו בו אלא עולי מצרים בלבד, שהוא מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, אע"פ שהוא אסור בעבודה בשביעית, הספיחין שצומחין בו מותרים באכילה". והפירות שגדלים באזור זה שלכם, לדעת הרמב"ם ולדעת הגר"א דינם כפירות רגילים, ואין עליהם קדושת שביעית, לדעת הרמב"ם, משום שהאזור הוא מחוץ לגבול עולי מצרים. ולדעת הגר"א משום שבכל מקום שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, אין על הפירות קדושת שביעית. ואין עליהם מצות ביעור כמו שכתב הגר"א בשנות אליהו פ"ו משביעית מ"א. וכמו שהביא בשמו מרן הגראי"ה קוק זצ"ל בספרו שבת הארץ פ"ד הל' כ"ו. וראוי הוא הגר"א לסמוך עליו בזה.
לכן מי מכם שרוצה לסמוך על תחום הגבולות של הרמב"ם רשאי לעבוד את האדמה במושב שלכם הנמצא דרומה-מערבה מאשקלון, ללא מגבלות, בהסתמך על זה שאנו נוקטים ששביעית בזמן הזה מדרבנן ולא מן התורה וספיקא מדרבנן לקולא. ומי שרוצה להחמיר עליו כרוב הפוסקים לפיהם נכלל המושב שלכם בתחום עולי מצרים בלבד, אסורים אתם בעבודת האדמה בשביעית, אלא עפ"י דרכי ההיתר של פנים הארץ המקודשת. אולם העצה היעוצה לכם היא שלא למכור את האדמות שלכם לנכרי, ולא להשתמש בהיתר המכירה, מכיון שיש לכם על מי לסמוך בעבודת האדמה בשביעית ולהסתדר גם בלי היתר המכירה. לפי שיטה זו יש להקפיד על חמשת המלאכות שהן אסורות מן התורה בשביעית כנ"ל לעשות אותם ע"י גרמא דהיינו ע"י מכשיר השהייה ע"ג המכונות החקלאיות כפי שהוריתי לקבוץ הדתי, ויתר העבודות אפשר לעשותן תוך שינוי כל שהוא כפי ראות עיניכם או גם בלי שינוי.
באשר לחממות, שהן גדלות מתחת לגג, בודאי שאפשר לסמוך על שיטת הפאת השלחן הסובר שבזמן הזה ששמיטה בדרבנן וספק מדרבנן לקולא מותר לזרוע ולנטוע מתחת לסככות על סמך הירושלמי במס' ערלה פ"א שלהי הלכה ב', וכמו שכתב בפאת השלחן שלהי פ"א בבית ישראל ס"ק נ"ב ובשבת הארץ להגראי"ה קוק זצ"ל פ"א הל"ג, ובקונטרס אחרון שם סי' ג'.
כל זה משום שהסככות גבוהות לפחות 90 ס"מ ברוחב 36 ס"מ באמצע שאז מותר לשתול ולזרוע ולגדל בכל החממה. אבל גידולי מנהרות שאין באמצע גובה 90 ס"מ ברוחב 36 ס"מ, אין על זה דין בית להיתר שמיטה. ובשעת הדחק אפשר להקל גם בגובה 80 ס"מ.
לכאורה לדעת הגאון החזון איש זצ"ל בספרו הלכות שביעית סימן כ' אות ו', יוצא שהחממות והסככות העשויות למשתלות אין עליהן דין נוטע בתוך הבית לפוטרם ממעשרות ומשביעית, משום שהנוטע בתוך הבית מדובר כשהצמחים בפנים משוללים ממה שהם זקוקים לחיות, והם בתנאים ירודים מאשר יהיו בחוץ. ולכן הם פטורים מהנ"ל שאין עליהם דין שדה, כמו שכתב והסביר החזון איש: "הצמחים הם במצב בלתי טוב ורצוי, שנשלל מהם תועלת הגשמים והטללים והאויר וקוי השמש, והבית להם לרועץ". אבל החממות או הסככות להיפך, הן מיועדות לשפר את תנאי הצמיחה, ואם כי הם בפנים בתנאים לא רגילים ולא טבעיים אבל הם התנאים הטובים ביותר לצמיחה, זה דומה למה ששנינו במס' שביעית פ"ב מ"ד "ועושין להם בתים ומשקין אותם עד ר"ה". שזה מותר בתוספת שביעית לפני ר"ה ולא בשביעית עצמה. משום שהמשנה מדברת כאשר הבית שעושים מסביב לעצים נועד להגדיל את כח הצמיחה ולשפר את האילן. כדברי החזון איש בספרו הנ"ל האומר בפירוש המשנה "דהתם הגג מצד האילן, או שיש בגג חלונות באלכסון שמגין בפני החמה, ואינו מגין בפני הגשמים, בפני הטל והאויר, והתם הבית להיטיב הגידול".
והרי החממות בודאי שדומות לבית שבמשנה שמטרתו לשפר את הצמיחה לזרז ולהגדיל את הפריון של האילן. ולדעת החזון איש אסור לעשות להם בתים משום שיש בזה כדי לשפר את האילן, אולם יש בכל זאת להגן על סניף זה להיתר העבודה בשביעית בחממות. שאמנם כל שהאילן צומח בחוץ אסור לעשות בית מסביב כדי להגביר את צמיחתו, משום שהבית שיעשה לו לאחר מכן לא יבטל כבר את דינו כאילן. אבל כאשר נטעו את האילן לכתחילה בתוך הבית גם כאשר הבית נועד לשפר את הצמיחה שלו אין שם תורת שדה ופטור ממעשרות ומשביעית וכן משמע מדברי מרן הגראי"ה קוק זצ"ל בקונטרס האחרון לשבת הארץ סימן ג', שכתב שם: "ואולי מסופק הוא רק בנטע את האילן בתוך הבית, שלא חל עליו שם שדה וכרם מעולם דמשמעם בגלוי אבל אם האילן היה נטוע בתחילתו בגלוי, וחל עליו שם שדה או כרם שוב אינו יוצא מאיסורו ע"י עשית בתים. ומשום הכי בשביעית אסורה עשית בתים שהיא עבודת אילן מפני שגדלה מחמת הצל" עכ"ל.
לכן אפשר לסמוך על דעה זו של מרן הגראי"ה קוק זצ"ל ביחס לעבודה בשביעית בחממות מבלי להזדקק להיתר המכירה. אלא שהגראי"ה מעלה את הסברא שהבית שפוטר ממעשרות ומשביעית צ"ל של ד' אמות שהם 216 X 216 ס"מ ואי לאו לא מפיק מכלל שדה וכרם, ואם יש לחממות השיעור הנ"ל אפשר לסמוך על היתר זה כפי שפסק הפאת השלחן לקולא, לא רק באזור שלכם שהוא מדרום-מערב לאשקלון, שאינו כלול לדעת רוב הפוסקים בתחום כיבוש עולי בבל כנ"ל אלא אף בתוך התחום המקודש ע"י עולי בבל בתוך א"י, כדאי הוא הפאת השלחן והגראי"ה קוק זצ"ל לסמוך עליהם בשעת הדחק, כאשר פרנסתם של המגדלים תלויה בעבודה זו בחממות, והדבר נוגע ליסוד חיי הנפש והקיום של המתישבים.
אלה הדברים שעליהם לדעת לקראת שנת השמיטה הבעל"ט ומכיון שממכתבכם אני למד שתכנית המשק שלכם מבוסס בעיקרו על החממות, הרי לאור האמור בעית השמיטה קלה אצלכם, גם בלי ההסתמכות על גבולות השמיטה של הרמב"ם. כל זה עד אשר נזכה להחזיר עטרת קדושת הארץ כפי שהיתה בימי קדם ויותר ממנה, ככתוב "והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה והיטבך והרבך מאבותיך". ונחזור לקדש שמיטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה כמו שכתב הרמב"ם בפי"א מהלכות מלכים הלכה א': בימי המלך המשיח שיתגלה במהרה בימינו.
הכו"ח בכל חותמי ברכות,
ויקוים בכם ברכת התורה לשנת השמיטה
"וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית".
__________________________________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
