ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"ומתפלל תפילה קצרה בבית החיצון, ולא היה מאריך בתפילתו, שלא להבעית את ישראל".
הכהן הגדול לא היה רשאי להתמהמה בתפילתו, כדי שלא ייבהלו ישראל, שמא אירע לו אסון באותו מקום, כמו שאירע לבני אהרן בקָרבתם לפני ה' וימותו. כי מסורת הייתה ביד חכמינו שכהן גדול המשנה דבר בעבודת הקטורת - לא היה יוצא חי משם. ומסופר בתלמוד (יומא נג, ע"ב) על אחד הכהנים שהאריך בתפילתו, והיה הדבר קשה בעיני אחיו הכהנים, וענה להם: שהתפלל עליהם ועל בית המקדש שלא יחרב, והשיבו לו שלא יהא רגיל בכך, שהרי למדנו במשנה: "לא היה מאריך בתפלתו, כדי שלא להבעית את ישראל". עד כדי כך הגיעו הדברים, שהזהירוהו שלא ירגיל עצמו בכך, ועל מה בסך הכל מדובר באריכות תפילתו? על בית המקדש שלא יחרב!
מהי אם כן תפילתו הקצרה, המקובלת הרצויה:
"יהי רצון מלפניך ה' א-לוהינו שתהא שנה זו גשומה, ואם שחונה - תהא גשומה".
הנה בתפילתו הקצרה לא הזכיר מאומה מהצרכים הרוחניים של ישראל, כמו: לימוד תורה, יראת שמים או משהו מקיום המצוות, וכן לא הזכיר משהו מן הצרכים הקיומיים כמו: 'שלא תעבור חרב מלחמה בארצנו', או חס וחלילה 'שלא תבוא מגיפה לגבולינו' וכדומה. כל מה שניתן לו לומר באותם רגעים ספורים שהיה שם - תפילה קצרה על הגשמים. מתפילה קצרה זו, ניתן ללמוד עד כמה יקרים וחשובים הם לנו הגשמים, וקודמים הם לשאר הבקשות והמשאלות של חיינו.בתלמוד ישנה הרחבה לתפילתו הקצרה בשלוש בקשות נוספות, שבעצם הן נובעות וקשורות לשאלת הגשמים, והן:
א. "לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה" - שלא יסור שבט מבית יהודה.
ב. "שלא יהיו עמך ישראל צריכים לפרנס זה מזה".
ג. "שלא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים".
(יומא נג, ע"ב. ורמב"ם, עבודת יוה"כ ד, א)
הבה וניתן את דעתנו על הרחבה משולשת זו.ב. "שלא יהיו עמך ישראל צריכים לפרנס זה מזה".
ג. "שלא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים".
(יומא נג, ע"ב. ורמב"ם, עבודת יוה"כ ד, א)
הבקשה האחת, על מלכות בית יהודה שלא תיבטל, מלמדת אותנו מה גדולה היא מעלתה של המלכות וחשיבותה לקיומם של ישראל. היא מהווה כלי להרבה ברכות שיחולו עליה ויימשכו ממנה ומכוחה. אנו עדים בדורנו להרבה תופעות של התמוטטות מלכויות, מה קורה לאזרחי מדינה ללא שלטון מרכזי? על חורבותיה משתלטים הרעב וההפקרות. ללא מוראהּ - איש את רעהו חיים בְּלעוֹ. הנה כאן יסודה העתיק של התפילה לשלום המלכות!
לאחר הדאגה הכללית לקיומם של ישראל, באה הבקשה השנייה, הפרטית: "ולא יהיו עמך ישראל צריכים לפרנס זה מזה". כי תקנת הכלל קודמת לצרכים הפרטיים, כחומה זו השומרת על כלל העיר, שיש להקדים בחיזוקה ולתמוך בה, לפני שמתקנים את המבצרים הפרטיים. כי מי שלא נותן יד לביצורה, מסכן את ביתו שלו (ריה"ל, כוזרי מאמר ג, יט). שתי הבקשות הללו הן הרחבה לבקשת הגשמים של הכהן הגדול בדאגה לקיום הגשמי של הכלל והפרט בישראל.
מה שלא מובנת לנו היא הבקשה השלישית: "שלא תִּכָּנֵס לפניך תפילת עוברי דרכים"! היכן מצינו בקשה על דרך השלילה? בקשה התובעת לסתום תפילתו של הזולת? נקשיב לשאלתו ולתשובתו של אחד מגדולי חכמי הלב, האדמו"ר ר' שמעון שלום מאמשינוב זצ"ל. הוא הקשה: מי הם עוברי הדרכים הללו, האם הם צדיקים? וכי תעלה על דעתך שיתפללו הצדיקים שלא ירד מטר על הארץ בשעה שהאדמה זקוקה למים? ואם הם רשעים, וכי תעלה על דעתך שתפילת רשעים תתקבל בשמים, ויימנע הגשם בעבורם? אם כך הוא הדבר, שאין דרך הצדיקים לבקש שלא ירד הגשם, ובקשת הרשעים אינה נשמעת בשמים, אם כן במה מדברים חכמינו? כנגד מי מתכוין הכהן הגדול בתפילתו? והוא השיב: המדובר בגמרא, ביהודי שכל היום עמל לפרנסתו, ועתה הוא שב לביתו ויורדים הגשמים והדרך מתמלאת בבוץ, ועגלתו שוקעת והוא תקוע באמצע הדרך, ובהיותו רטוב כולו הוא זועק: אוי! איך אגיע הביתה?... זעקתו כל כך נוגעת ללב והיא תובעת מענה! על כגון זה מבקש הכהן הגדול שלא תיכנס תפילתו, כי ישראל עמך צריכים לגשמים והם משוועים אל ה', שעליו הם נשענים ובוטחים, ו'כלל ישראל' קודמים ל'רֶבּ ישראל'!
כאן נבין את תפקידו של הכהן הגדול - להסדיר את תפלות עמך בית ישראל לפני המקום. לפני פמליא של מעלה מגיעות הרבה תפילות - חלקן רוויות בדמעות, שלפעמים הן סותרות זו את זו! מי יכריע איזו תפילה תיכנס תחילה, ואיזו תידחה?... כאן ניצב הכהן הגדול במרום הקודש ב'לפני ולפנים', במקום הֵיעלוֹת תפילתם של ישראל לשמים, משם הוא משקיף על כל צורכיהם של ישראל והוא קובע את סדר ההדרגה והעדיפויות של צורכי ישראל, בתפילה נכונה הערוכה לפני המקום בסדר הקדימויות של התפילות והבקשות, ותפילתו הקצרה מהווה תמצית ועיקר צורכיהם של ישראל! על כן בעיצומו של היום הקדוש, בפגישה עם הקודש הפנימי, ב'לפני ולפנים' של המקום, ועל דעת המקום, הוא שוטח תפילתו שם ואומר: "שלא תכנס לפניך תפילת עוברי דרכים"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
