ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
^ 1.
סנהדרין דף ק"י.^ 2.
ביניהם הסמ"ג (לאוין קנ"ז), החפץ חיים (באר מים חיים, פתיחה, לאוין י"ב) בשם רבינו יונה, וכן פסק המשנ"ב (סי' קנ"ו, ס"ק ד').^ 3.
בספר המצוות שורש ח' הרמב"ם ביאר שהגמרא בסנהדרין הביאה אסמכתא מקרח ועדתו, והמצוה שלא להחזיק במחלוקת כלול הלאו אחר של "לא תתגודדו".^ 4.
החמרא וחיי הינו ספר על מסכת סנהדרין שכתב הגאון רבי חיים בן ישראל בנבנשתי שחי במאה ה-17 והיה מגדולי האחרונים בטורקיה. הוא חיבר את הספר המפורסם "כנסת הגדולה" וספרים נוספים.^ 5.
אפילו כששני הדברים ביחד: א. הוא צודק. ב. הוא לא התחיל.^ 6.
החמרא וחיי (סנהדרין ק"י. "כל") הוכיח זאת מכך שהגמרא הביאה ראיה ממשה רבנו למרות שהצדק אתו והוא לא התחיל את המחלוקת, ובכל זאת הוא טרח והלך בעצמו לדתן ואבירם כדי להשלים איתם.^ 7.
חוות יאיר, לקראת סוף סימן קס"ו.^ 8.
גמרא שבת ל"א.^ 9.
ספרא קדשים פרשה ב', פרק ד', אות י"ב ; מדרש הגדול ויקרא פרק י"ט, פס' י"ח.^ 10.
שמות י"ט, ב'.^ 11.
על הפסוק הנ"ל, ד"ה "ויחן".^ 12.
לדוגמא, היו תינוקות שידעו לדרוש את התורה ולהביא ארבעים ותשע סברות לטמא וארבעים ותשע סברות לטהר.^ 13.
התפארת ישראל (עוקצין פרק ג' משנה י"ב) ביאר שמכיוון ששרר שלום ביניהם לא נפלו במלחמה (ופשוט). וכן מוכח מהספרי שמובא בהמשך שאפילו כשעם ישראל עובדים עבודה זרה, כשיש שלום ביניהם השטן לא יכול לפגוע בהם כלל.^ 14.
תלמוד ירושלמי פאה פרק א', הלכה א'; ויקרא רבה (וילנא) פרשה כ"ו סימן ב' (פרשת אמור).^ 15.
משנה עוקצין פרק ג', משנה י"ב (סיום הש"ס).^ 16.
התפארת ישראל על המשנה הנ"ל בעוקצין פרק ג', משנה י"ב.^ 17.
כאמור, צדיקים לא מקבלים ברכה ושפע כשאין אותו, ורשעים מקבלים ברכה על ידו למרות מעשיהם הרעים.^ 18.
המשנה בחגיגה פרק ג', משנה ו'.^ 19.
תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ג', הלכה ו'.^ 20.
הל' טומאת אוכלין פט"ז, ה"י, "והנראה אצלי בדעת רבינו".^ 21.
אמנם ייתכן שבעקיפין יגרמו השפעות אחרות שאינן טובות (כפי שיתבאר בהערה להלן), אך עצם האחדות טובה.^ 22.
ספרי, במדבר פרשת נשא פיסקא מ"ב; מובא בנצח ישראל תחילת פרק כ"ה.^ 23.
אמנם המשנה בסנהדרין קובעת שכינוס לרשעים רע להם ורע לעולם (סנהדרין ע"א:); ולכאורה נראה שלא רק שאין ערך חיובי לאחדות של רשעים אלא שהוא רע! ניתן לומר שיש מחלוקת בין התנאים. אך נראה מביאור רש"י שהמשנה בסנהדרין אינה מדברת על עצם האחדות, אלא על הדברים הנלווים אליה (שהם יכולים ליזום ביחד דברים); לעומת זאת המדרש מדבר על עצם האחדות. אפשרות נוספת היא שהמדרש אינו מתכוון לאחדות סביב עבודה זרה, אלא אחדות בכללי אצל אנשים שעובדים עבודה זרה. בכל מקרה פשוט שהמדרש מלמד שיש ערך גדול באחדות אצל רשעים, למרות שהיא אינה סביב תוכן חיובי.^ 24.
נצח ישראל פרק כ"ה.^ 25.
גמרא כריתות ו':^ 26.
מראית העין כריתות ו':^ 27.
הלכות תשובה פרק ג' הלכה י"א.^ 28.
רזי לי עמוד קע"ז.^ 29.
אורות התחיה כ'.^ 30.
משך חכמה ויקרא, פרק י"ח, פסוק ד'.
סנהדרין דף ק"י.^ 2.
ביניהם הסמ"ג (לאוין קנ"ז), החפץ חיים (באר מים חיים, פתיחה, לאוין י"ב) בשם רבינו יונה, וכן פסק המשנ"ב (סי' קנ"ו, ס"ק ד').^ 3.
בספר המצוות שורש ח' הרמב"ם ביאר שהגמרא בסנהדרין הביאה אסמכתא מקרח ועדתו, והמצוה שלא להחזיק במחלוקת כלול הלאו אחר של "לא תתגודדו".^ 4.
החמרא וחיי הינו ספר על מסכת סנהדרין שכתב הגאון רבי חיים בן ישראל בנבנשתי שחי במאה ה-17 והיה מגדולי האחרונים בטורקיה. הוא חיבר את הספר המפורסם "כנסת הגדולה" וספרים נוספים.^ 5.
אפילו כששני הדברים ביחד: א. הוא צודק. ב. הוא לא התחיל.^ 6.
החמרא וחיי (סנהדרין ק"י. "כל") הוכיח זאת מכך שהגמרא הביאה ראיה ממשה רבנו למרות שהצדק אתו והוא לא התחיל את המחלוקת, ובכל זאת הוא טרח והלך בעצמו לדתן ואבירם כדי להשלים איתם.^ 7.
חוות יאיר, לקראת סוף סימן קס"ו.^ 8.
גמרא שבת ל"א.^ 9.
ספרא קדשים פרשה ב', פרק ד', אות י"ב ; מדרש הגדול ויקרא פרק י"ט, פס' י"ח.^ 10.
שמות י"ט, ב'.^ 11.
על הפסוק הנ"ל, ד"ה "ויחן".^ 12.
לדוגמא, היו תינוקות שידעו לדרוש את התורה ולהביא ארבעים ותשע סברות לטמא וארבעים ותשע סברות לטהר.^ 13.
התפארת ישראל (עוקצין פרק ג' משנה י"ב) ביאר שמכיוון ששרר שלום ביניהם לא נפלו במלחמה (ופשוט). וכן מוכח מהספרי שמובא בהמשך שאפילו כשעם ישראל עובדים עבודה זרה, כשיש שלום ביניהם השטן לא יכול לפגוע בהם כלל.^ 14.
תלמוד ירושלמי פאה פרק א', הלכה א'; ויקרא רבה (וילנא) פרשה כ"ו סימן ב' (פרשת אמור).^ 15.
משנה עוקצין פרק ג', משנה י"ב (סיום הש"ס).^ 16.
התפארת ישראל על המשנה הנ"ל בעוקצין פרק ג', משנה י"ב.^ 17.
כאמור, צדיקים לא מקבלים ברכה ושפע כשאין אותו, ורשעים מקבלים ברכה על ידו למרות מעשיהם הרעים.^ 18.
המשנה בחגיגה פרק ג', משנה ו'.^ 19.
תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ג', הלכה ו'.^ 20.
הל' טומאת אוכלין פט"ז, ה"י, "והנראה אצלי בדעת רבינו".^ 21.
אמנם ייתכן שבעקיפין יגרמו השפעות אחרות שאינן טובות (כפי שיתבאר בהערה להלן), אך עצם האחדות טובה.^ 22.
ספרי, במדבר פרשת נשא פיסקא מ"ב; מובא בנצח ישראל תחילת פרק כ"ה.^ 23.
אמנם המשנה בסנהדרין קובעת שכינוס לרשעים רע להם ורע לעולם (סנהדרין ע"א:); ולכאורה נראה שלא רק שאין ערך חיובי לאחדות של רשעים אלא שהוא רע! ניתן לומר שיש מחלוקת בין התנאים. אך נראה מביאור רש"י שהמשנה בסנהדרין אינה מדברת על עצם האחדות, אלא על הדברים הנלווים אליה (שהם יכולים ליזום ביחד דברים); לעומת זאת המדרש מדבר על עצם האחדות. אפשרות נוספת היא שהמדרש אינו מתכוון לאחדות סביב עבודה זרה, אלא אחדות בכללי אצל אנשים שעובדים עבודה זרה. בכל מקרה פשוט שהמדרש מלמד שיש ערך גדול באחדות אצל רשעים, למרות שהיא אינה סביב תוכן חיובי.^ 24.
נצח ישראל פרק כ"ה.^ 25.
גמרא כריתות ו':^ 26.
מראית העין כריתות ו':^ 27.
הלכות תשובה פרק ג' הלכה י"א.^ 28.
רזי לי עמוד קע"ז.^ 29.
אורות התחיה כ'.^ 30.
משך חכמה ויקרא, פרק י"ח, פסוק ד'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
