^ 1.
סנהדרין דף ק"י.^ 2.
ביניהם הסמ"ג (לאוין קנ"ז), החפץ חיים (באר מים חיים, פתיחה, לאוין י"ב) בשם רבינו יונה, וכן פסק המשנ"ב (סי' קנ"ו, ס"ק ד').^ 3.
בספר המצוות שורש ח' הרמב"ם ביאר שהגמרא בסנהדרין הביאה אסמכתא מקרח ועדתו, והמצוה שלא להחזיק במחלוקת כלול הלאו אחר של "לא תתגודדו".^ 4.
החמרא וחיי הינו ספר על מסכת סנהדרין שכתב הגאון רבי חיים בן ישראל בנבנשתי שחי במאה ה-17 והיה מגדולי האחרונים בטורקיה. הוא חיבר את הספר המפורסם "כנסת הגדולה" וספרים נוספים.^ 5.
אפילו כששני הדברים ביחד: א. הוא צודק. ב. הוא לא התחיל.^ 6.
החמרא וחיי (סנהדרין ק"י. "כל") הוכיח זאת מכך שהגמרא הביאה ראיה ממשה רבנו למרות שהצדק אתו והוא לא התחיל את המחלוקת, ובכל זאת הוא טרח והלך בעצמו לדתן ואבירם כדי להשלים איתם.^ 7.
חוות יאיר, לקראת סוף סימן קס"ו.^ 8.
גמרא שבת ל"א.^ 9.
ספרא קדשים פרשה ב', פרק ד', אות י"ב ; מדרש הגדול ויקרא פרק י"ט, פס' י"ח.^ 10.
שמות י"ט, ב'.^ 11.
על הפסוק הנ"ל, ד"ה "ויחן".^ 12.
לדוגמא, היו תינוקות שידעו לדרוש את התורה ולהביא ארבעים ותשע סברות לטמא וארבעים ותשע סברות לטהר.^ 13.
התפארת ישראל (עוקצין פרק ג' משנה י"ב) ביאר שמכיוון ששרר שלום ביניהם לא נפלו במלחמה (ופשוט). וכן מוכח מהספרי שמובא בהמשך שאפילו כשעם ישראל עובדים עבודה זרה, כשיש שלום ביניהם השטן לא יכול לפגוע בהם כלל.^ 14.
תלמוד ירושלמי פאה פרק א', הלכה א'; ויקרא רבה (וילנא) פרשה כ"ו סימן ב' (פרשת אמור).^ 15.
משנה עוקצין פרק ג', משנה י"ב (סיום הש"ס).^ 16.
התפארת ישראל על המשנה הנ"ל בעוקצין פרק ג', משנה י"ב.^ 17.
כאמור, צדיקים לא מקבלים ברכה ושפע כשאין אותו, ורשעים מקבלים ברכה על ידו למרות מעשיהם הרעים.^ 18.
המשנה בחגיגה פרק ג', משנה ו'.^ 19.
תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ג', הלכה ו'.^ 20.
הל' טומאת אוכלין פט"ז, ה"י, "והנראה אצלי בדעת רבינו".^ 21.
אמנם ייתכן שבעקיפין יגרמו השפעות אחרות שאינן טובות (כפי שיתבאר בהערה להלן), אך עצם האחדות טובה.^ 22.
ספרי, במדבר פרשת נשא פיסקא מ"ב; מובא בנצח ישראל תחילת פרק כ"ה.^ 23.
אמנם המשנה בסנהדרין קובעת שכינוס לרשעים רע להם ורע לעולם (סנהדרין ע"א:); ולכאורה נראה שלא רק שאין ערך חיובי לאחדות של רשעים אלא שהוא רע! ניתן לומר שיש מחלוקת בין התנאים. אך נראה מביאור רש"י שהמשנה בסנהדרין אינה מדברת על עצם האחדות, אלא על הדברים הנלווים אליה (שהם יכולים ליזום ביחד דברים); לעומת זאת המדרש מדבר על עצם האחדות. אפשרות נוספת היא שהמדרש אינו מתכוון לאחדות סביב עבודה זרה, אלא אחדות בכללי אצל אנשים שעובדים עבודה זרה. בכל מקרה פשוט שהמדרש מלמד שיש ערך גדול באחדות אצל רשעים, למרות שהיא אינה סביב תוכן חיובי.^ 24.
נצח ישראל פרק כ"ה.^ 25.
גמרא כריתות ו':^ 26.
מראית העין כריתות ו':^ 27.
הלכות תשובה פרק ג' הלכה י"א.^ 28.
רזי לי עמוד קע"ז.^ 29.
אורות התחיה כ'.^ 30.
משך חכמה ויקרא, פרק י"ח, פסוק ד'.